השמנת שנות האלפיים

מאת: יפעת מנולוביץ

רבות נכתב, נאמר ונחקר על מגיפת ההשמנה הפוקדת את העולם כולו. רב הסיכויים שהדור הצעיר יזכה לתוחלת חיים פחותה משל הוריו. הייתכן שבשנות האלפיים עם כל הקדמה, התרופות, והטכנולוגיה המודרנית עדיין אין מצליחים לעצור את התופעה?

כיום ישנם מחקרים רבים המוכיחים מעל לכל ספק הקשרים בין תזונה לקויה לתחלואה. בארה"ב שיעור ההשמנה גדל כמעט ב- 50% בשנים 1980-2000. מעל מיליארד בני אדם בעולם סובלים מעודף משקל. התופעה כוללת גם ילדים ומתבגרים, והתמונה נראית מדאיגה מתמיד. מנתונים שהוצגו בוועדה שיזם ח"כ דני דנון עולה כי 12% מכלל הילדים בני 6-14 בישראל סובלים מעודף משקל. 10%-20% מהפעוטות השמנים יהפכו לילדים שמנים וכ- 40% מהם יהפכו למתבגרים שמנים. 70%-80% מבני הנוער השמנים יהיו מבוגרים שמנים.

הגורמים העיקריים למחלות

תורשה
כל אחד ואחת מאתנו קבל גנים העוברים בתורשה. לעיתים הירושה מוצלחת ולעיתים פחות. אותם גנים לא ניתנים לשינוי. כך שתורשה הנו גורם שאין לנו שליטה עליו. אז איפה כן יש לנו שליטה?

גורמים סביבתיים
קיימים בטבע מזיקים כגון: חומרי הדברה, מתכות רעילות, חומרי ניקוי, חומרי קוסמטיקה, והרגלי הקדמה ברכו אותנו בפלאפונים ואייפונים מכל עבר כל ילד המכבד את עצמו נושא אותם אחר כבוד וקרינה. כל מי שחי בעיר חשוף לעשן ופיח מכוניות ולגז הדיזל. מכיוון שאף אחד מאתנו אינו רוצה לחיות בבועה אנו יכולים להמעיט בשימוש במכשירים בעלי קרינה, לצרוך מזון אורגני ללא ריסוס ולדאוג למזעור הנזקים, אך עדיין השליטה הנה חלקית בלבד.

תזונה 
לתזונה שלנו מוספים חומרים רבים המזיקים לבריאותנו. צבעי מאכל מסרטנים, חומרי שימור, ניטרטים, שומני טרנס ושומנים רווים למכביר. כל אלו ושכמותם גורמים לנזקים בריאותיים. תזונה לקויה לרב מטעה מכיוון שלמעט מחלות מעיים ואלרגיות עיקר נזקיה מצטברים וההשלכות הבריאותיות יכולות להופיע רק כעבור שנים כאשר הנזק כבר נעשה.וכאן בניגוד לגורמים האחרים יש לנו שליטה מלאה .
לכל בחירה יש תוצאה ובמקרה של תזונה יש באפשרותנו לבחור את איכות המזון אותו אנו צורכים.

תזונה ומחלות עידן השפע

בארה"ב מעל 50% מהתמותה הנו ממקור הרגלי תזונה ואורח חיים מודרני הכולל מתח, תזונה לקויה, כימיקלים, חוסר פעילות גופנית ועישון. מחלות עידן השפע כבר מזמן אינן נחלת המבוגרים בלבד. רופאי הילדים יעידו כי התופעה מדאיגה ומפגישה אותם מדי יום עם ילדים רבים הסובלים מסוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול, שומנים בדם, מחלות שהיו בעבר מנת חלקם של מבוגרים.מלבד הנזקים הפיזיים ישנן השלכות נפשיות ורגשיות כגון: דיכאון, חוסר בטחון ודמוי עצמי נמוך.

צריכת סוכרים ונזקיהם
הגידול ביצור הסוכר לאורך השנים – הנתונים הבאים ממחישים כמה מתוק נעשה האדם המודרני עם השנים.

השנה	טונות בשנה (באלפים)
1800	245
1830	800
1900	8000
1975	80000
2004	115000

מחיר המתיקות- נזקים אפשריים עקב ריבוי צריכת סוכרים

• השמנה
• מחלות לב וכלי דם
• סוכרת
• דיכוי מערכת החיסון
• פגיעה בספיגת מינרלים חיוניים
• העלאת אדרנלין היוצר סטרס
• הפרעות קשב
• עצבנות
• היפראקטיביות
• חרדות
• דיכאון
• עליית טריגליצרידים
• עליית לחץ דם
• אלצהיימר
• כאבי ראש ומיגרנות
• כבד שומני
• פגיעה בכליות
• אגירת נוזלים
• לקויות למידה
• דלקות ורידים
• דלקת בתוספתן
• עייפות
• סחרחורות
• התקפי אפילפסיה
• בעיות שיניים
• דלקות חניכיים
• פטרת וגינאלית
• אבנים בכיס מרה
• נפילות סוכר
• עליית גלוקוז בדם
• סרטן

סרטן ואורח חיים נכון

בשנת 1933 גילה ד"ר אוטו ורבורג כי תאי סרטן בתהליך ייצור חומצה נהרסים. במסגרת הגילוי הבין כי ההרס נגרם מהחומצה שנוצרת ולא מהתאים הסרטניים. הגילוי זיכה אותו בפרס נובל. מאז נעשו מחקרים רבים הקושרים בין סוגי סרטן שונים ותזונה. כמו כן חמצת בגוף יוצרת קרקע פורייה למחלות. לתזונה שלנו השפעה רבה על מאזן חומציות בסיסיות בגוף. רמת ה-PH בגוף נעה בין 0-14. 7- רמה נטרלית. ככל שה- PH יותר גבוה הוא בסיסי. ומתחת ל7- חומצי.

תזונה לקויה גורמת לריבוי מחלות כרוניות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. לכליות ולריאות תפקיד חשוב במניעת חומציות. ישנם מזונות הנחשבים חומציים ומזונות בסיסיים. התזונה המערבית ברובה מורכבת מאוכל חומצי כגון: סוכרים, חלבונים מן החי, קפה, תה, אלכוהול. ההמלצה על צריכת מספר ירקות ופרות ביום נובעת מהיותם בסיסיים. לכן, מומלץ להמעיט בצריכת מזונות חומציים. כמו כן מתח נפשי מעודד הפרשת הורמונים: אדרנלין וקורטיזול המעודדים חומציות. אם נוסיף לכך עישון וחוסר פעילות גופנית ( בעת הזעה הגוף פולט רעלים חומציים) נקבל מצב חומצי מועד לפורענות. 

סוכרת
אחד הגורמים העיקריים לסוכרת מסוג 2 הינם השמנה ותזונה לקויה. בהשמנה נוצר ריבוי שומן בגוף הגורם לירידה במספר הקולטנים של ההורמון אינסולין המופרש מהלבלב משפיע גם על מטבוליזם של שומנים ופוגע בהתפרקותם. באכילה מוגזמת הגוף צורך ייתר אינסולין עד למצב בו הדרישה גוברת על היצור ונוצר מחסור. מחלת הסוכרת עלולה לפגוע בלב ובכלי דם, בכליות, במערכת העצבים ואף לגרום לעיוורון.ערכים תקינים 70-100 בצום. מעל 90 מומלץ להתייחס כאל תמרור עצור. לאנשים הסובלים מעודף משקל משמעותי מומלץ לבצע בדיקת המוגלובין מסוכר– HB.A1C בדיקה המשקפת את מאזן הגלוקוז הממוצע במשך שלושת החודשים האחרונים. אצל אדם בריא הרמה הנה 6 ומטה. מעל 7% יש לשים לב לסכנת סוכרת.

כולסטרול וטריגליצרידים
כולסטרול הוא תרכובת אורגנית שומנית המצויה בדם. מיוצר בעיקר בכבד. חיוני לחילוף חומרים תקין בגוף, מרכיב חיוני בקרום התא וחשוב להעברת שומנים בדם לבניית הורמונים, ליצור ויטמין D ויצור מלחי מרה. ישנו כולסטרול המיוצר בגוף וכולסטרול הנוצר ממרכיבים תזונתיים. הכולסטרול מורכב משני סוגים. LDL נחשב לכולסטרול הרע אשר מצטבר בדפנות העורקים, פחות דם מגיע לרקמות וכתוצאה מכך פחות חמצן. גורם סיכון להתקפי לב ואירוע מוחי. כמות גבוהה בדם עלולה לגרום למחלות לב וטרשת עורקים. וכולסטרול "טוב" אשר מרחיק את ה- LDLמהתאים ומדפנות העורקים, מחזירו לכבד ומגן על הלב. ישנם גורמים רבים להיווצרות הכולסטרול ביניהם הרגלי תזונה והשמנה.
טריגליצרידים- הם שומנים המצטברים בדם. רמות גבוהות קשורות לאורח חיים לקוי הכולל השמנה, עישון, חוסר פעילות גופנית, אלכוהול.מעל 200 נחשב לגבוה. מהווה סיכון לטרשת עורקים ומחלות לב.

מחלות לב וטרשת עורקים
 גורם תמותה מספר אחת בארץ ובמדינות נוספות אשר גובר עם השנים. בשנת 1937 נפטרו ממחלות לב וכלי דם 11.3%, 40 שנה מאוחר יותר בשנת 1967 התמותה ממחלות לב הגיעה ל-40.4% ובשנת 1977 התקרבה ל-50%. 
גורמי סיכון עיקריים: גנטיקה, תזונה לקויה, עישון, חוסר פעילות גופנית, מתח,כולסטרול גבוה השומן והכולסטרול מצטברים ברובד טרשתי על דפנות העורקים.
אצל ילדים קטנים בניתוח לאחר המוות מצאו כבר מגיל 3 סימנים ראשונים לטרשת. הטרשת אינה פורצת באופן מיידי, התהליך עורך עשרות שנים. לתזונה נכונה יש יכולת משמעותית למנוע מחלות לב. על פי מחקרים באזורים בהם התזונה עשירה בשומן רווי יש אחוז גבוה של תחלואה. האדם הקדמון לא ניזון ממקדונלד וקולה ולא צרך את כמות הסוכרים והקמח הלבן אשר אנו צורכים. 

סיבים תזונתיים
 הסיבים התזונתיים הנם רבי סוכר לא עמילניים אשר מקורם מהצומח. תזונה עשירה בסיבים עוזרת במניעת מחלות , מסדירה פעילות של מערכת העיכול, מסייעת לירידה במשקל – הסיבים גורמים לתחושת שובע לאורך זמן. תורמים לספיגה איטית של סוכרים ולוויסות יצור הכולסטרול.
מזונות עשירים בסיבים: ירקות ופרות בעיקר בקליפה, דגנים מלאים, קטניות.

מאזן נתרן אשלגן
 שניהם מווסתים איזון נוזלים בגוף. האדם המודרני צורך כמויות גבוהות של נתרן ומעט אשלגן. עודפי נתרן שכיחים בתזונת שנות האלפיים וגורמים לאיבוד אשלגן. ככל שצריכת האשלגן עולה פוחת הסיכון למחלות כרוניות וייתר לחץ דם.
מקורות לאשלגן : אצות ים, ירקות עליים, שום, דגנים מלאים, גרעיני חמנייה, בננות, תפוזים, שמרי בירה, מולסה, בשר, דגים.

הערה: ההמלצות מיועדות לאנשים בריאים בלבד. במקרים של חולי בעיקר מחלות בכליות עודף אשלגן יכול להוות סכנה. מומלץ להתייעץ עם רופא.

חשיבות צריכת מים 
 המים מהווים 50%-70% ממשקל הגוף. ככל שמסת השריר גדולה יותר כך כמות המים גבוהה יותר.לכן אצל תינוקות וספורטאים כמות המים גבוהה. למים תפקידים חיוניים רבים לחיים. חשובים לתהליכי בנית תאים, מהווים מרכיב עיקרי בדם ובנוזלי הגוף. הובלת חומרים לגוף, קירור הגוף על ידי הזעה, ניקוי ופינוי רעלים ע"י הכליות, סיוע למערכת העיכול,שמירה על שיווי משקל.
לצריכת מים השפעה ישירה על חילוף החומרים , תחושת שובע ולצורך פירוק שומן. ישנם מצבים בהם מומלץ להימנע משתייה בסמוך לאוכל למניעת גזים ונפיחות. וישנם מצבים בהם מומלץ להגביר את כמות המים כגון: אקלים חם, בעת פעילות גופנית ובמצבי שלשול או הקאה למניעת התייבשות. יש לצרוך בין 8-10 כוסות ביממה. וניתן לעקוב על פי צבע השתן ולבדוק האם שתינו מספיק. שתן צהוב וכהה מצביע על כך שלא שתינו מספיק.

פוליטיקה, כסף ותזונה

 בעידן השפע ככל שגובר הידע הרפואי וככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גוברת מגיפת ההשמנה, התחלואה והתמותה.משרד הבריאות והממסד הרפואי משקיעים את מרבית התקציבים לחקר תרופות במימון חברות התרופות כמובן. ומעט מאוד משאבים מושקעים בהסברה ובמניעה.
הממשלה מעלה הצעות למלחמה בהשמנת ילדים, מדי פעם עולות הצעות שונות למניעת פרסומות בזמן צפייה של ילדים, הוצאת מכונות ג'אנק פוד מבתי הספר. הצעות מבורכות אם כי אינן נוגעות בשורש הבעיה. בפועל ילדים יכולים ניגשים לקיוסק הקרוב ורוכשים מזון עשיר בסוכרים ושומנים.

בימים אלה אומנם התפרסם מיזם של משרד החינוך אשר ירוץ במספר בתי ספרלחינוך לתזונה נכונה ואורח חיים בריא. טוב יעשה אם תמצא דרך להגיע אל ההורים אשר הם הצרכנים העיקריים או הבלעדיים של הג'אנק שנכנס הביתה ושמגיע לבית הספר. ויהיה מן הראוי שמשרד החינוך ימצא דרך לעקוף הכנסת ממתקים רווי צבעי מאכל מסרטנים לפחות אל שטח בית הספר.

בפועל עדיין בעלי הקיוסקים במוסדות החינוך מתעלמים מההנחיות ומנהלים רבים משתפים פעולה בעצימת עיניים מהתופעה, ובחדרי חדרים לא מתביישים להודות שהתקציבים של מכונות כאלה ואחרות חשובים לבית הספר. כך שאנו חוטאים לדור העתיד שלנו ופוגעים בבריאותו.

"לא ניתן לרפא מחלה אם לא מטפלים בגורם להיווצרותה"

אם כן לשם יצירת שינוי משמעותי עלינו לקחת אחריות ולא לסמוך על גנטיקה, פוליטיקה או מזל. אם גם אתם מוכנים לקחת אחריות על עצמכם, זה הזמן להירשם לקורס לימודי תזונה.

הכותבת היא נטורופתית ותזונאית טבעית המתמחה בשינוי אורח חיים