מצב הרוח הלאומי דומה למזג האוויר הסוער שפקד את ישראל בימים האחרונים
"המצב" כפי שמכנים את האירועים הביטחוניים והמדיניים האחרונים יוצר מצב רוח ירוד, לחץ נפשי והרגשת דה- מורליזציה ההולכת וגוברת עם כל אירוע נוסף.
איך כל זה משפיע עלינו ברמה האישית? מהן ההשלכות על מקום העבודה?
התופעה הבולטת ביותר במקומות עבודה רבים היא ההצמדות של אנשים לכלי התקשורת. אנשים מחוברים כמו לאינפוזיה למסכי הטלוויזיה, לרדיו ולאינטרנט. כל אירוע המשודר מזניק אליו את כל העובדים והתחושה הקולקטיבית הקשה מועצמת מעצם הצפייה המשותפת.
שרשרת התגובה קרויה "אפרת", ראשי תיבות למילים: אירוע, פרשנות, רגש, תגובה
אירועים מייצרים מחשבות אוטומטיות כמו:" אי אפשר לחיות ככה…", "כל העולם נגדנו", "לא עושים כלום", "הכל כל כך מדכא". ככל שהמחשבות שליליות יותר והפרשנויות פסימיות הרגשות הנגזרים מהם קשים יותר.
מחשבה כמו "אי אפשר…" מייצרת חוסר אונים, מחשבה בנוסח "לא עושים כלום…" מייצרת הרגשה של חוסר שליטה ודימוי עצמי נמוך, "כולם נגדנו " מייצרת הרגשה של דיכאון, נחיתות, זעם וכעס.
רגשות כל כך פסימיים גורמים לתגובות והתנהגויות של תוקפנות. אקטיבית או פסיבית, חוסר מוטיבציה לעבוד, ירידה בתפוקה ודה-מורליזציה כללית.
מקבלי ההחלטות ומנהלות בארגון המעונינים בשיפור איכות החיים של עובדיהם גם בעתות לחץ ומשבר יעמידו בראש סדר העדיפויות שלהם צמצמום רמת המתיחות של המועסקות. זו משימה לא פשוטה גם בימי שלום ורגיעה, לא כל שכן בימים טרופים אלו, שכן רמת המתח היא דיפרנציאלית ומשתנה בין אדם לאדם, בין עובד לעובד ובין חיל לחיל. המשתנה הקובע הוא הפרופיל האישיותי של כל אחד מהחברים בארגון ואף על פי כן ניתן להתמודד טוב יותר עם מצב הרוח הקשה דווקא בקבוצה.
כיצד עושים זאת? איך מתמודדים עם לחץ קולקטיבי?
א. שינוי החשיבה.
נכון, האירועים קשים.רצח,אלימות,חטיפות וירי הם אירועים קשים לכל הדעות. הרבה פעמים הם לא בשליטתנו ולא מתוך בחירה שלנו. הדבר היחיד שהוא בשליטתנו הם המחשבות שלנו. חשוב שנבחן את המחשבות האוטומטיות שלנו ונזהה בתוכן את אותן מחשבות טעונות שקשורות בעוצמה רבה אל הרגשות השליליים שלנו. חשוב שנבחן לעומק עד כמה יש תימוכין למחשבות שליליות ומכלילות בנוסח- "לא עושים שום דבר", "כולם והכל נגדנו" וכיו"ב. אולי נופתע לגלות שיש אורות באפילה. בסופו של דבר אנו יוצרים את המציאות שלנו על ידי המחשבות שלנו. חשיבה מאוזנת ואופטימית תייצר מציאות טובה יותר, בסופו של דבר.
ב. בדיקת "פרופיל המתח הקבוצתי" של העובדים.
לחץ הוא התגובה שלנו לאנשים ולאירועים מסוגים שונים חיצוניים וסביבתיים. מתח, לעומת זאת, הוא תהליך דינמי המניע אנשים להגשים צרכים וערכים חשובים ואז זהו מתח חיובי או תהליך המכניס את האדם למצב של חוסר אונים, חוסר משמעות וחוסר ביטחון.(מצ"ב שאלון לדוגמא).
ג. ארגון מפגשי עובדים לשיחות על המצב ולהוצאת קיטור תוך מתן הרשאה וביטוי לרגשות שלילים לצד יצירת חשיבה חיובית ומאוזנת. ניתן לעשות זאת לבד, או בסיוע אנשי מקצוע.
ד. עידוד פעילות ספורטיבית במהלך העבודה כגון: הליכה משותפת לשחרור האנדרופינים והקלה על המתח הפיזי והנפשי.
ה. שימוש בתרגילי הרפיה קבוצתיים לפי שיטות כגון: מדיטציה, יוגה, טאי צ'י, דמיון מודרך וכיו"ב.
ו. תליית שק אגרוף או כל אובייקט אחר שניתן לפרוק עליו מתח באמצעות כוח פיזי.
ז. השמעת מוסיקה מרגיעה כפסק זמן מחדשות ללא הפוגה.
ח. שימוש באינטרנט או במכתב אישי או במשותף כאמצעי להבעה בכתב של אמונות, רגשות והצעות אופרטיביות.
ט. העמדת מכשיר ביו-פידבק לרשות העובדים. מכשיר ביו פידבק הינו מכשיר המאפשר לאדם להפחית מעוצמת המתח בו הוא נתון.
י. ארגון ארוחות מיוחדות הכוללות דברים מתוקים.
יא. כל דבר אחר, יצירתי משמח ומרגיע שעולה על דעתכם להקלת "המצב".
ניסיונות התמודדות יזומים על ידי מקבלי ההחלטות בארגון יש לה מסר ערכי ומוראלי חשוב כמו גם ערך מוסף המייצר אחדות, גיבוש ועבודת צוות "וכך כשהנעל מתאימה, הרגל נשכחת. כשהחגורה מתאימה, הבטן נשכחת. כשהלב נכון, בעד ונגד נשכחים" (אושו).
כתבה: שמחה לוין, יועצת לאנשים בארגונים, מנכ"לית כישורים