איך מנהלים נכון את כלכלת המשפחה?
מאמנת אישית לכלכלת משפחה
עבור רובנו, אוברדרפט הוא שם של בעיה, מחלה, שם שמעורר רגשות ותחושות שונות: זעם, אדישות, תיסכול, עצב, אכזבה, אכזבה מעצמי מהמצב, בושה, איך שוב הגעתי למצב הזה? פחד, פחד גדול מהעתיד וההווה. עם כסף יש לנו מערכת יחסים סבוכה ונפתלת. עם מודעות ותכנון נכון ניתן לחיות עם כסף באיזון שמחה ותחושת שיגשוג ושפע.
מהו כסף עבורך?
כשאתם שומעים את המילה כסף, אילו אסוציאציות עולות אצלכם? נסו לחשוב לפני שאתם ממשיכים לקרוא.
כשאני שואלת את השאלה הזאת אני מקבלת תשובות שונות: כסף זה כוח, זה סטטוס, כשיש כסף אפשר להגשים את כל החלומות והפנטזיות, וכשאין כסף יש דיכאון ופגיעה בבריאות, כסף זה לא הכל בחיים, כסף זה כן הכל. כסף זה דבר מלוכלך, העשירים מושחתים, עשירים הם התורמים הכי גדולים וכו'..וכו'….כסף הוא דבר מאוד אמוציונלי, הכול נכנס למילה "כסף" רגשות, רצונות, חלומות, שאיפות, מיצוי וביטחון עצמי.
התשובה פשוטה יותר: כסף הוא בסך הכל אמצעי תשלום.
בעבודתי כמלווה משפחות ויחידים אני מנסה להחזיר את הכסף לתפקידו המקורי – כאמצעי, ולהביא למודעות שאנחנו יכולים לנהל אותו ולא הוא ינהל אותנו.
האוברדראפט שלנו
60-70% מהמשפחות בארץ, נמצאות באוברדרפט. באוניברסיטה לומדים כלכלה, כלכלת מקרו, מיקרו, לומדים על גוף האדם, על כול חלקיו וחלקיקי חלקיו אבל אף אחד לא מדבר על כסף, או מדברים על כסף מהמקום של איך לעשות אותו וזה בסדר גמור, ללמוד איך לעשות כסף. כך יוצא שאנו יוצאים לחיים בלי כלים לכלכל את משקי הבית שלנו, יוצאים לעולם של שפע שמלא בפיתויים מסביב, כשלמעשה אין לנו כלים להתנהל ואנחנו לא יודעים מה לעשות עם הדבר הזה.
איך יוצאים מזה?
אנשים מתקשרים אלי, והמשפט הראשון שהם אומרים זה "אנחנו באובר, לא נוסעים לחו"ל, לא הולכים למסעדות, לא שלחנו את הילדים לחוגים כבר מספר שנים ולא מבינים איך הגענו למצב הזה".
השלבים פשוטים וקלים לביצוע:
1.יש לבדוק את כל חלקי הפאזל שמרכיבים את ההוצאות וההכנסות המשפחתיות.
2.להעריך על סמך שלושה חודשים אחורה מה ההוצאה החודשית הממוצעת שלהם. "זה לא קל ודורש עבודה, אבל זה השלב בו רואים דברים, והאסימונים מתחילים ליפול. זה חלק גדול מהתהליך, כי פה הם מתחילים לקחת אחריות. לעיתים הבלאגן כול כך גדול שאנחנו עושים את זה ביחד עם המשפחה, מערמת ניירות שיוצאים משקית ענק לתוך סדר מובנה ומתוייק על פי נושאים. בשלב הזה מגלים בדרך כלל בני המשפחה שההוצאות שלהם גדולות יותר ממה שהצהירו בשיחה הראשונית. וזה לא בגלל שחלילה הם משקרים, פשוט מי שלא מורגל לכתוב את הוצאותיו מתקשה לראות במדויק את ההוצאות ועל מה הולך הכסף.
3.לאחר שכל הנתונים האלו נאספים בודקים מה עומד מאחורי כל סעיף. במפגש אנו מגלים שסעיף ההוצאות גדל עוד יותר, איך זה קורה? יש דברים שלא לוקחים בחשבון, כמו ריביות, עמלות, הלוואות, קייטנות קיץ, חוגים. חגים במהלך השנה, מתנות לאירועים, ולא תמיד יודעים איך להתייחס אליהם. לעיתים קרובות קורה שהשיחה על כסף הופכת לדיאלוג קשה והאשמה הדדית: את תתחילי לנקות ותפטרי את העוזרת, אתה תפסיק לעשן, את תתחילי לבשל, תפסיקי לקנות אוכל מוכן, תפסיק לקנות את ה"צעצועים שלך" וכו'… זה מצב בו בני הזוג מחפשים "להוציא קיטור". הוצאת הקיטור זה שלב חשוב בתהליך, אך זה אמור להפסק בשלב הראשון מפני שהוא לא מקדם אותנו לשום מקום. כדי לקדם את תהליך יש להתרכז בפעולות כאן המקום להציב סדר עדיפויות. קיימים כלים למעקב יומי וחודשי, כדי שאפשר יהיה לבדוק לראות ולכמת את הכול, אם נשארים עקביים לכלים מדהים כמה מהר רואים את השינוי.
4.מתוך כול הנתונים אנחנו בונים תקציב מאוזן שמתאים להתנהלות השוטפת ואף נותן מענה לצרכים העתידיים של המשפחה.
מתי כדאי לפנות ליועץ/ת לכלכלת המשפחה?
לעיתים גם בעלי עסקים שיודעים לנהל את כלכלת העסק, מתקשים להתמודד עם כלכלת המשפחה, המורכבת יותר מאחר וקשורים איה רגשות, חלומות אישיים, יחסים בינאישיים ותרבות המשפחה. במצב בו המשפחה מתקשה להתמודד לבד עם המצב, רצוי ומומלץ לפנות ליועץ לכלכלת משפחה, שיעניק מענה מתאים ויהיה ניטראלי ומקצועי.
בפגישה היועץ/ת ובני המשפחה:
* בודקים התנהלות שגרתית של המשפחה, היכן הבעיה.
* בונים ביחד את התקציב המשפחתי.
* במהלך הליווי מקבלים טיפים וכלים להתמודדות עם התקציב.
* בוחנים התייעלות בסעיפי תקציב שונים כגון: מזון, בילויים, ביטוח ומגורים, בודקים שוב את גובה המשכנתא ועושים בחינה מחודשת לגבי החזר חודשי קטן יותר.
* מגדירים יעדים כלכליים ובונים היערכות כלכלית על מנת להשיג אותם.
וכן!! בפגישות מדברים על כסף, על מערכת היחסים שלנו עם כסף, כי כסף זו לא מילה גסה…
הדיבור על כסף יכול להיות דבר מאד אינטימי, כשמדברים על כסף זה כמעט כמו לדבר על מיו, וצריך לעשות זאת ברגישות.
כשאנחנו מנהלים את הכסף, תחושת השליטה בחיים גוברת, החששות פוחתים והשגת היעדים קלה ואפשרית. כשנזכור שכסף הוא רק אמצעי תשלום, ולא מטרה עלומה, נוכל להגדיר לעצמנו סדרי עדיפויות כלכליים – על מה עלינו להוציא כסף כעת, ועל מה נוציא מאוחר יותר, נוכל להשיג את היעדים הכלכליים שלנו באופן מוחשי ומעצים!