על אסטרטגיה וייעוץ אסטרטגי בימינו

מאת: אברהם אלון

מהי בעצם 'אסטרטגיה'? אותו מונח עלום ומסתורי הכולל דברים רבים כל כך, ובאותה שעה כל כך קשה להגדרה.  
באחד הלקסיקונים מצאתי את ההגדרה הבאה: "תורת התכנון, ההכנה והניהול של פעולות בקנה מידה גדול, תוך התוויית שיטות הפעולה להשגת מטרות מוגדרות". בלקסיקון אחר ניסחו את המונח כך: "התורה העוסקת בתכנון ובהפעלת המשאבים של ארגונים שונים לשם השגת מטרות ארוכות טווח".

כמובן שהגדרות אלה, כוחן יפה כמו כוחן של הגדרות רבות אחרות, שבהן נמצא ניסוח שונה במקצת. המכנה המשותף לכולן הוא ההיקף הגדול של התכנים בהם עוסקת האסטרטגיה. בהגדרה הראשונה מושם הדגש על קנה המידה הגדול של הפעולות ובהגדרה השנייה שמו את הדגש על הטווח הארוך של המטרות.

ואכן, האסטרטגיה ממקדת את העיסוק במימדים הנרחבים של ההתנהלות של גופים וחברות, ארגונים ומוסדות, קבוצות ומפלגות, ובעצם כל גוף שהוקם כדי להגשים חזון, להגיע למטרות מוגדרות או כדי לקדם אותן.

לפיכך אני סבור שבמאה זו שלנו, אפשר כבר לדבר ללא רתיעה על אסטרטגיה של עיריות, של ועדי שכונות, של ועדי בתים, של משפחות ואפילו של יחידים. כל אלה זקוקים כיום להכיר את או להתמחות בכל או במרבית הפעילויות שנכללו במונח 'אסטרטגיה' בשתי ההגדרות שהבאתי בפתיחה.

מה מייחד אם כך את האסטרטגיה? מהם קווי המתאר והאופי המיוחדים שלה?

כדי להמחיש את משמעות העניין אומר שהאסטרטגיה היא אותה גישה המחייבת אותנו לראות את הדברים באופק רחב יותר, במימדי עומק גדולים יותר, לטווחים ארוכים יותר, מנקודות מבט מגוונות יותר, תוך בחינת השלכות מרחיקות לכת יותר, וכל זאת אגב ראייה בהירה וניתוח שקול של קשרי הגומלין והשפעות הגומלין בין כל חלקי הפאזל של המעשה האסטרטגי. זו גם הסיבה העיקרית שבגללה גבר הצורך בלימודי ייעוץ ארגוני אסטרטגי, המתבטא בגיוסם של מומחים ומקצוענים שיסייעו לגוף הנזקק להם לבנות כראוי את האסטרטגיה שלו.

יועצים אסטרטגיים בכירים מביאים אתם מטען מכובד של ידע מעמיק וניסיון מעשי, של מיומנויות מתוחכמות וחוכמת חיים ואת אלה הם מעמידים לרשותו של הגוף שהחליט לשכור את שירותיהם.

אין ספק שההיעזרות במומחים הפכה לתופעה מקובלת ונורמטיבית. עם זאת חשוב להבהיר מספר עקרונות שכל גוף המבקש לקבל ייעוץ אסטרטגי חייב להקפיד עליהם:


– הגדרת מטרות הייעוץ – יש להגדיר במדויק מה אמור היועץ לספק, רצוי במונחים של תפוקות ברורות. במילים אחרות, לתאר מה אמור לקרות בתום מלאכת הייעוץ.

– מתכונת שיתוף הפעולה – יש לקבוע מיהו בעל התפקיד שמולו עומד היועץ וממנו הוא מקבל את ההנחיות וכן את תדירות הפגישות ביניהם ואופיין.

– דיווחי ביניים – יש להתוות את מסגרת הדיווחים שיוגשו על ידי היועץ, כלומר: הנושאים עליהם עליו לדווח, תדירות הדיווח, רמת הפירוט וכדומה.

– דו"ח מסכם והמלצות –  חשוב לקבוע לוח זמנים (גם אם גמיש) לעבודת הייעוץ ולציין כיצד אמור להיראות המסמך הסופי: הנושאים שייכללו בו, המסקנות וההמלצות, רמת ההתייחסות לנושאים מיוחדים, וכדומה.

– יישום ההמלצות – מקובלת לאחרונה המתכונת של מעורבות היועץ ביישום ההמלצות. יש בכך יתרונות לא מעטים, שכן היועץ מעורה בנעשה בגוף המזמין, מכיר מקרוב את בעיותיו, מודע לנקודות העוצמה ולנקודות התורפה שלו, ורואהאת העניין כולו ראייה אובייקטיבית ומקצועית כאחת. חשוב איפוא להחליט אם שלב היישום יהיה חלק מעבודת הייעוץ. עם זאת ניתן להשאיר את ההחלטה בנקודה זו לשלב מאוחר יותר.

– שמירה על סודיות – למותר לציין שהיועץ חייב בנאמנות מוחלטת לגוף המזמין וכן בשמירה קפדנית על סודיות המידע שהגיע לידיו. כדי ללכת "על בטוח" רצוי לעגן סוגיה זו במסמך משפטי.

לסיכום אומר, שבעידן זה, בו הטכנולוגיה רצה קדימה, התחרות הולכת וגדלה, והתחכום המערכתי והחברתי מתעצמים, גובר הצורך בייעוץ אסטרטגי נבון ומקצועי.
חשוב לכן לברור בקפידה ובתשומת לב את סוג הייעוץ הנדרש ואת הגוף או המומחה שמסוגלים לממשו.