אימון לאושר ולהגשמה עצמית

מאת: שמחה לוין

האם שאלתם את עצמכם לאחרונה: האם אני מאושר/ת? מה גורם לי לאושר? האם אני מגשימ/ה את עצמי? האם כסף יעשה אותי ליותר מאושר/ת? מה צריך לקרות כדי שאני ארגיש שבע/ת רצון מחיי? עד כמה אני קרוב/ה להגשמה עצמית? לדעת הפילוסוף דיוויד יום "היעד העליון שאליו מופנית כל החריצות האנושית הוא השגת האושר. למען השגתו הומצאו אמנויות,פותחו מדעים,מוסדו חוקים ועוצבו חברות". האדם מעצם טבעו שואף לאושר ולכן כל מה שאנחנו עושים, בין אם זה בתחום החומרי ובין אם זה בתחום הרוחני והפסיכולוגי, הם אמצעים בדרך להשגת האושר. 

אנשים שמגיעים אלינו לקורסי אימון, הנחיית קבוצות, פיתוח מנהלים או העצמה והתפתחות אישית נשאלים כבר בתחילת התהליך מה הם רוצים להשיג בתום הקורס. בהתחלה הם כמובן תמהים על השאלה ואז עונים – "אנחנו רוצים מקצוע", "אנחנו רוצים להשתדרג מבחינה מקצועית", "אנחנו רוצים לשפר את הזוגיות שלנו", "לשפר את המצב הכספי שלנו" וכיו"ב. כשאנחנו ממשיכים ושואלים "למה? מה ייצא לך מזה?" התשובה בשורה התחתונה היא – כדי להגשים את עצמנו, כדי להיות מאושרים יותר. 

מה הקשר בין אושר להגשמה עצמית ובין אושר והגשמה עצמית לכסף? אושר, לפי טל בן שחר, הוא "החוויה המשלבת הנאה ומשמעות. אדם מאושר נהנה מרגשות חיוביים ובד בבד תופס את חייו כתכליתיים". קארל יונג מכנה אושר את הפסגה שאליה יכול להגיע האדם בתהליך התפתחותו האישית. הפסיכולוג ההומניסטי אברהם מאסלו מכנה את אותה פסגה –הגשמה עצמית. הוא מחלק את הדרך לאותה פסגה, לראש הפירמידה, לחמש דרגות של צרכים אנושיים: צרכים פיזיים, תחושת ביטחון, אהבה, הערכה והגשמה עצמית. אברהם מאסלו ערך מחקר שבו הוא בחן את המאפיינים של אנשים שהגשימו את עצמם, ונתן בידינו כלי שמאפשר לנו לבחון עד כמה אנחנו קרובים להגשמה עצמית. 
הגשמה עצמית – תהליך אינסופי 
עלינו לעבור תחנות רבות במסע שלנו להגשמה עצמית ולהתפתחות רוחנית. במהלך המסע האימוני נשאלות שאלות כגון: האם יש ציוני דרך בדרך להגשמה העצמית? מה יכול לעזור לנו בדרך? איך נדע אם אנחנו הולכות בדרך הנכונה? מה עלי לעשות כדי למצוא את התשובות? מה פירוש להתאמן על מנת להגיע להגשמה עצמית? 

הקורסים שלנו לאימון מכונים "מסע אל האני". אנחנו עושים הבחנה בין "האני האמיתי" לבין "האני החברתי". האני החברתי הוא כל אותם נורמות, ערכים וציווים חברתיים שהפנמנו במהלך תהליך החיברות שלנו. האני האמיתי שלנו, לעומת זאת, הוא משהו חמקמק ששכחנו מזמן – הוא מבטא את הרצונות, הצרכים והמשאלות הסמויות מן העין. כל אותם דברים שהדחקנו ודחקנו כדי להתאים את עצמנו לסביבה החיצונית.

בתחילת המסע שלנו "האני האמיתי" משמש לנו כעין מצפן חיצוני, כמורה דרך, כאילו היה זה דבר חיצוני לנו. פריצת הדרך והשינוי האמיתי מגיע לקראת סוף התהליך כאשר אנחנו מאחדים בין האני החברתי לאני הפנימי. בין מה שאני רוצה באמת לבין האילוצים, המגבלות והציפיות החברתיות. חידוש הקשר עם "האני הפנימי" שלנו נעשה בתהליך האימון בתוך הקורסים שלנו לא באמצעות  השכל והקניית ידע, אלא בזכות החוויה הרגשית שהמתאמנים עוברים במהלך התכנית.

התהליך דורש אימון ותרגול בהקשבה לתחושות בטן,לאינטואיציה, למסרים חבויים, לקולות שקטים, להקשבה עמוקה ופעילה המכוונת פנימה, למראות שאחרים משקפים לנו על עצמנו. בקבלה קוראים לזה "תיקון עצמי "בסנסקריט קוראים לזה –להתחבר אל הדהארמה –תכלית החיים ואצלנו קוראים לזה –הגשמה עצמית, אושר ואושר.