מאת: שמחה לוין
בספר מי הזיז את הגבינה שלי יש פתגם מדהים על פחד והוא: מה היית עושה אלמלא פחדת ? מה היינו עושים אילולא מנגנון הפחד היה קונה לו שבת אצלנו? כל בני האדם מפחדים. זו אמרה גורפת המבוססת על העובדה שהמוח של כולנו בנוי בצורה זהה. הפחד משינוי נעוץ בפיזיולוגיה של המוח וכשהפחד קונה לו אחיזה הוא עלול למנוע יצירתיות, שינוי והצלחה. כל השינויים אפילו אלו החיוביים מפחידים אותנו ונשאלת השאלה למה? למה אנחנו פוחדים להשתנות?
כדי להבין זאת צריך להבין כיצד המוח שלנו פועל. המוח שלנו התפתח בהדרגה במשך מאות מיליוני שנים.למעשה כיום יש לנו 3 מוחות נפרדים שהופיעו בהפרש של כמאה או מאתיים מיליוני שנים. בתחתית המוח שוכן גזע המוח העתיק .הוא בן 500 מיליון שנים בערך ומכונה המוח הרפטילי או המוח של משפחת הזוחלים.המוח הזה נותן את כל ההוראות שמאפשרות לגופנו לפעול מבחינה ביולוגית.על גבי גזע המוח יושב המוח התיכון הוא מוח היונקים שגילו כ-300 מיליון שנים בערך וקיים בצורה כזאת או אחרת אצל כל היונקים.המוח היונק מכיל את הרגשות שלנו ושולט בתגובת הלחימה או מנוסה שעוזרת לנו להישאר בחיים מול סכנה או איום. החלק השלישי הוא הקורטקס ,קליפת המוח,שהחלה להתפתח לפני כ-100 מיליוני שנים.קליפת המוח העוטפת את שאר המוח,אחראית על החשיבה הרציונאלית ועל הדחפים היצירתיים שלנו.כשאנו רוצים לחולל שינוי אנחנו זקוקים לגישה לקליפת המוח.אנו זקוקים לחשיבה הגיונית ויצירתית.
כשאנו רוצים לעשות שינוי אנו נתקלים במעצור שמקורו במוח התיכון .במוח התיכון נמצאת האמיגדלה.היא זו שאחראית על ההישרדות שלנו בהיותה שולטת על תגובת הלחימה או מנוסה שלנו .זהו מנגנון אזעקה שנועד לעורר חלקים שונים של הגוף לנוכח סכנה מידית.אחת הדרכים שלה לעשות זאת היא להאט או לעצור תפקודים אחרים כמו החשיבה הרציונאלית והיצירתית שעלולה לשבש או לעכב את היכולת הגופנית לברוח או להלחם.
לפני אלפי שנים כשהאדם הקדמון שוטט ביערות עם יונקים אחרים המנגנון הזה היה חיוני להשרדות שלו.הבעיה עם האמיגדלה ותגובת הלחימה או בריחה שלה כיום נעוצה בכך שהיא מפעילה את מנגנון האזעקה בכל פעם שאנו רוצים לחרוג מאזור הנוחות ולעבור את גבולות הביטחון שלנו.המוח שלנו למרבה הצער בנוי כך הזדמנות לשינוי מעוררת אצלנו פחד.
בין שההזדמנות היא עבודה חדשה או מערכת יחסים חדשה ,האמיגדלה שולחת התראה לחלקים מסוימים של הגוף להתכונן לפעולה של בריחה או מאבק והגישה שלנו לקליפת המוח הראציונאלי נחסמת.
זה נראה כך:
מטרה גדולה-פחד-הגישה לקליפת המוח נחסמת-כישלון.(ד"ר רוברט מאורר)
איך בכל זאת אפשר לעשות שינויים בחיים ?
בסרטים ובהצגות המתארים את חייהם של בני אדם נמצא בדרך כלל דפוס קבוע :בחלק הראשון של הסרט או ההצגה נמצא את הדמות הראשית סובלת :היא מפסידה ,היא מקבלת מכות,היא בולעת ,היא מושפלת ,היא מרגישה מרומה עד הרגע הגדול של הטרנספורמציה. מי שנראה קורבן לפני רגע הופך לגיבור –הוא מחזיר מלחמה ,הוא מהיר,הוא יודע את התשובות הנכונות,הוא זוכה למחיאות כפים של הקהל.בסרטים או בהצגות ככל שהמעבר חריף יותר כלומר הדמות החלשה פתאום נעשית חזקה כך אותו רגע של השתנות נעשה חזק ומשמעותי יותר.
בחיים זה עובד קצת אחרת מבחינת הקצב והדרמטיות.שינויים מהפכניים שנעשים בקפיצות גדולות בדרך כלל סופם להיגמר בכי רע .אצל רוב בני האדם שינויים של "זבנג וגמרנו " מסתיימים ברגרסיה ובחזרה אל הדפוסים הישנים והמקבעים .ראיתי זאת מאות פעמים אצל משתתפים בקורסי הקואצ'ינג שבהם אני מלמדת.
ניקח לדוגמא את אתי ,אחת מהמשתתפות בקורס הקואצ'ינג הבסיסי שלנו .אתי הגיעה לקורס אחרי גירושים מאורי ,לו היתה נשואה שנים רבות.היא נישאה מיד בסיום לימודיה התיכוניים בלחץ של הוריה שלא רצו שתתגייס לצבא.מיד מן ההתחלה היה ברור שהם לא מתאימים.כבר לאחר שנה וחצי מתחילת הנישואים ,אתי בעידוד חברותיה לקחה את התינוקת ועזבה את הבית.היא עשתה צעד גדול מידי ,מהר מידי.זה לא החזיק מעמד .היא חזרה הביתה לעוד 22 שנות סבל וכאב עם מערכת יחסים לא מספקת.רק אחרי תהליך הדרגתי עם צעדים קטנים של הבנה היא הצליחה(אחרי 22 שנה ואחרי שחיתנה את הבת הגדולה ) להינתק ממערכת היחסים ההרסנית הזאת.השינוי נעשה בצעדים קטנים.אתי כבר לא תחזור על מערכות יחסים דומות בעתיד.היא למדה את חוכמת השינוי בשלבים.
במהלך הקורס כאשר למדנו את שיטת הקאיזן המדבר על עשית שינויים לתמיד נפל האסימון אצל אתי :"עכשיו אני מבינה שזה לא יכול היה להיות אחרת.שנים כעסתי על עצמי על שלא הייתי מספיק אמיצה כדי לקום ולעזוב את מערכת היחסים הזאת שאיננה טובה בשבילי.גם החברות שלי ואפילו אמא שלי קראו לי פחדנית .כל פעם שמצאתי עצמי נבגדת על ידי בעלי ולא העזתי לעזוב הרגשתי שאני אפס .עכשיו אני מבינה שהפחד שיתק אותי אבל יחד עם זאת עשיתי כל פעם צעד אחד קטן .
כמו במודל הספיראלי –גם עליתי וגם ירדתי .לפעמים עשיתי שתי צעדים קדימה וצעד אחד לאחור.עשיתי צעדים קטנים אך בטוחים לקראת השינוי הסופי:קודם הייתי צריכה להינתק רגשית ,אחר כך ביססתי את מקומי בעבודה ,אחר כך חיתנתי את הבת.כל זה הוביל אותי לבסוף לצעד הראשון-עזיבת הגבר שהיה אלוף נעוריי ".
בספרו של אבי גרינברג פחד כאב וחברים אחרים הוא אומר:היופי שיש בפחד וכאב הינו שהם עשויים להוריד אותך עד הרצפה הכי נמוכה האפשרית , שמשם אפשר רק לעלות.המושג של פריצת דרך מתאר לא פעם מצב שבו האדם נדחס על ידי הכוחות המופעלים עליו ,כמו קפיץ גדול שנדחס ונדחס וברגע מסוים מוצא את הדרך לשחרר את הדחיסה ולפרוץ קדימה.פריצות דרך בתחומים אישיים ,יצירתיים ואחרים ,מופיעות כמעט תמיד לאחר משבר בו פחד כאב וחברים אחרים תפסו מקום חשוב ".
לפי גישה זו הפחד והכאב הם חברים שמאפשרים לנו למידה .שוב ,זו למידה הדרגתית המחייבת צעדים קטנים .
קאיזן ו-Coaching
האסטרטגיה החלופית לשינוי גדול נקראת קאיזן .קאיזן מתמצה באחת האמירות המוכרות בעולם "מסע בן אלף קילומטרים חייב להתחיל בצעד אחד " (לאו טסו ). על אף השם הזר קאיזן ,שיטת הצעדים הקטנים לשיפור המשכי ,יושמה לראשונה בארצות הברית והלכה והתפתחה ביפן בהשפעת האמריקאים. הצעדים הקטנים של שיטת הקאיזן הם סוג של פיתרון חמקני למנגנון האזעקה של האמיגדלה במוח.הרעיון הוא כזה:
מטרה קטנה – פחד נעקף – קליפת המוח מופעלת – הצלחה.
שיטת הקאיזן מתאימה מאוד לקואצ'ינג שכן הנחת היסוד שלה היא שבמקום לבלות שנים על מיטת הפסיכולוג כדי להבין מדוע אני פוחד מצעד זה או אחר אתה יכול להשתמש בקאיזן כדי לעקוף את הפחדים. במקום מייד לעזוב את מקום העבודה שנמאס עליך ולהסתכן ולפחד האלטרנטיבה היא להתחיל בצעד קטן כמו למשל –להסתכל בעיתון על עבודות שעשויות להתאים לך. הרעיון הוא שככל שהצעדים הקטנים נמשכים וקליפת המוח שלנו ממשיכה לפעול,המוח מתחיל ליצור תוכנה לשינוי המיוחל ולסלול מסלולים עצביים חדשים.
עד מהרה ההתנגדות לשינוי מתחילה להיחלש.במקום שפעם המתאמן חש פחד מול האפשרות לעזוב את מקום העבודה או להינתק ממערכת יחסים לוחצת ,התוכנה המנטאלית החדשה שלו תתחיל לדחוף אותו לכיוון היעד בקצב שעשוי להפתיע גם את האנשים הפסימיים ביותר . המפליא הוא שאותם צעדים קטנים מאפשרים לפרוש את הרשת העצבית של הנאה מן השינוי. זהו היופי שעשוי להילמד מן המפגשים עם פחד וכאב בדרך הקאיזן.
אתי שהובאה כאן כדוגמא מייצגת נשים רבות שפוחדות ובצדק מההשלכות הכלכליות והחברתיות הכרוכות בעזיבת הבית ובעמידה על הרגלים באופן עצמאי.הליכה בדרך הקאיזן מאפשרת לנו ללמוד לצחוק על עצמנו ולא לקחת את עצמנו כל כך ברצינות.זו יכולת נדירה המאפשרת לנו חופש וחירות ,מלמדת אותנו על חשיבות ההומור לבריאות הנפש ועל החוויה הקסומה של השינוי.
המתנגדים לשילוב שיטת הקאיזן בקואצ'ינג יטענו מן הסתם שהשיטה אורכת זמן ממושך מידי והרי יתרונותיו הגדולים של האימון בהיותו קצר מועד ומאפשר תוצאות בפרק זמן קצר. טענות אלו נובעות בדרך כלל מאי הבנה לעומק של השיטה .צריך להבין ששיטת הקאיזן מאפשרת להגיע לקפיצות ענקיות בצעדים קטנים .נשמע מופרך ? -אמרנו כבר שהמוח שלנו מתוכנת להתנגד לשינוי.אבל כשאנו עושים צעדים קטנים ,אנחנו יוצרים חיבורים חדשים במערכת העצבית שלנו באופן שמביא אותנו לתוצאות הבאות:
1.אנו עוקפים את תגובת הלחימה או בריחה.
2.אנו נחלצים מן המחסום היצירתי ומאפשרים לגשת אל הקורטקס .
3.אנו יוצרים חיבורים חדשים של נוירונים כך שהמוח לוקח על עצמו בהתלהבות את תהליך השינוי ואנו מתקדמים במהירות אל היעד.
איך מיישמים את שיטת הקאיזן באימון ?
1.באימון לפי שיטת הקאיזן יש לשאול שאלות קטנות,יצירתיות וחיוביות.
נניח שהמתאמן שלנו עובד על הגברת הבולטות שלו בעבודה והוא שואל את עצמו :כיצד אוכל להרשים את נשיא החברה ? איזה רעיון ענק אוכל להביא בפניו כדי שהוא יתרשם ממני ?
אפילו אם הוא לא ער לכך תגובת הלחימה –בריחה שלו נכנסה לפעולה.עליכם כמאמנים להיות ערים לעובדה ששאלות גדולות מידי מעוררות פחד.הם מעירות את האמיגדלה ומכניסות את המתאמן למצב של השבתת המוח הרציונאלי. כאן בדיוק נכנס תפקידו של המאמן ביצירת שאלות קטנות שיביאו בסופו של דבר לקפיצות דרך גדולות .זה צריך להיעשות בהדרגה,בצורה חיובית אך יצירתית. למשל במקרה הזה לשאול את המתאמן :איזה דבר שעשית לאחרונה הרשים את הבוס הישיר שלך ? או איזה דבר קטן עשית שגרם לאחרים להתרשם ממך (בבית,בקרב חברים,ילדיך ,אשתך .זה לא חייב להיות בעבודה )? או מה אתה יודע לעשות טוב יותר מאחרים ?.
מה שחשוב הוא לא התשובות אלא העובדה שאנו מאמנים את המתאמנים שלנו לפתח הרגלים של שאילת שאלות קטנות שיעזרו להם לתכנת מחדש את המוח שלהם ליצירתיות.
תנו למתאמנים שלכם כשיעורי בית שאלה שעליה יחזרו במוחם שוב ושוב במשך כמה ימים .
במקום לשתק את המוח שלהם מרוב ציפיות גבוהות הם יתחילו לחוות הנאות שנובעות ממוח שהצליח לעקוף את מנגנון האזעקה שלו.זכרו שאלה קטנה עשויה להיות צעד קטן לשינוי גדול.
2.באימון לפי שיטת הקאיזן יש לעבוד על עיצוב המוח על ידי תרגול מחשבות קטנות .
עיצוב המוח בשלבים קטנים:
א.המתאמן בוחר משימה שהוא פוחד לעשות או שגורמת לו לסבל.
ב.המאמן עוזר למתאמן להחליט על מסגרת הזמן שהוא מוכן להקציב מידי יום לעיצוב המוח לקראת המטלה הזאת.הזמן שהמתאמן חייב להקדיש לנושא צריכה להיות קצובה בשניות או בדקות בלבד.
ג.המאמן עוזר למתאמן בעבודת דמיון :דמיין לעצמך שאתה מבצע את המטלה שלקחת על עצמך …מה אתה רואה ?….איך האנשים סביבך מגיבים?…..מה הם אומרים?…..
מה אתה לובש באותה סיטואציה ?….
ד.המאמן עוזר למתאמן לעבור שלב דימיוני נוסף :נניח שאתה מבצע את
המשימה :באילו כלים אתה משתמש ? איך אתה מרגיש ? איך אתה ניגש לכך ? מה קורה לסביבה שלך ?.דמיין תגובה חיובית לפעולה שעשית …דמיין את הסובבים אותך מוחאים לך כפים…וכיו"ב.
ה.הגדלת משך הזמן לאימון במטלה.מה שיקרה הוא שהתמדה מצד המתאמן בביצוע המטלה תביא לכך שהוא יבצע אותה באופן אוטומטי.היא תגרום לו להרגל שיקנה לו הנאה.זה הזמן לתת לו כשיעורי בית-להגדיל את מסגרת הזמן אולי אפילו רק בחצי דקה.
ו.כאשר המתאמן מרגיש נוח בשימוש בעיצוב המוח אפשר לתת לו לדמיין את התרחיש הגרוע ביותר וכיצד הוא מגיב אליו ביעילות.
ז.כשהמתאמן מרגיש מוכן לבצע את המטלה לחזק אותו עם חזרות אחרונות לפני ביצוע המשימה בפועל במציאות.
3.באימון לפי שיטת הקאיזן יש לפעול פעולות קטנות .
הפעולות הראשונות לאחר ששאלנו את המתאמן שאלות קטנות ,חשבנו מחשבות קטנות צריכות להיות פעולות כל כך קטנות שהן עשויות להראות מגוחכות למתבונן מן הצד.
הנה כמה דוגמאות:
נניח שבועז שם לו למטרה לצמצם את האוברדרפט שלו בבנק .
פעולת הקאיזן שהמאמן יתן לו היא :הסר מצרך אחד מסל הקניות הקבוע שלך השבוע.
נניח שאנאבל החליטה לשפר את מערכת היחסים שלה עם עמיתיה לעבודה פעולת הקאיזן שהמאמנת שלה תיתן לה היא :תאמרי בוקר טוב חינני לעמיתה שלך.
נניח שחנני החליטה לחיות "חיים ללא לחץ" המאמנת שלה תיתן לה את שיעורי הבית הבאים:שימי לב באיזו שעה ביום את לחוצה הכי הרבה ואיפה מתרכז הלחץ בגופך .
4.באימון לפי שיטת הקאיזן יש ללמוד לאתר בעיות קטנות
הרעיון הוא להתאמן על חידוד הראיה של הבעיות הקטנות .תרגילים אפשריים למתאמנים :
1.זהה טעות קטנה שעשית היום בלי לכעוס על עצמך שטעית.
2.שאל את עצמך שאלה :האם הטעות הקטנה משקפת בעיה גדולה יותר ? אם כן,שאל את עצמך איזה צעד קאיזן אני יכול לעשות לתיקון המצב ?.
הרעיון שעומד מאחורי חידוד הראיה לבעיות קטנות הוא שכולנו יכולים לנקוט אסטרטגיות שיעזרו לנו לפתח מיומנויות לזיהוי נורות אזהרה לבעיות הסמויות של החיים במטרה למנוע אותם מלהפוך לבעיות גדולות.
5.באימון לפי שיטת הקאיזן יש להעניק לעצמנו תגמולים קטנים
הרעיון הוא לתגמל את המתאמן בתגמולים קטנים ועם הזמן ללמד את המתאמן לתגמל את עצמו .התגמול מתאפיין בתכונות הבאות:
א.התגמול צריך להיות מותאם למטרה.ברור שאם המטרה היא דיאטה –התגמול לא יכול להיות שוקולד.
ב.התגמול צריך להיות מותאם למתאמן.יש לזכור שמה שעשוי להיות תגמול לאדם אחד הוא עונש לאדם אחר.למשל –אם המתאמן הוא צמחוני בעוד אתה מאוד אוהב בשר ברור שלא תזמין את המתאמן לאכול באל –ג'אוצ'ו.
ג.התגמול צריך להתאים למשאבים החומריים של המתאמן.העובדה שהמתאמן שלך הוא מנכ"ל של חברה גדולה ומשתכר הרבה כסף אינה אומרת שהתגמול שלו בהכרח כרוך בהוצאה כספית גדולה.יתכן שתגמול חשוב יותר עבור מי שחיי המשפחה שלו מוגבלים בזמן הוא לבלות חמש דקות נוספות ביום עם הבן שלו.
לסיכום גישת הקאיזן באימון מחייבת קצב איטי יותר והערכה של הרגעים הקטנים שבחיים.
שיטת הקאיזן משחררת את המתאמנים מהמערכת הממכרת הגורמת להם נתק מהרגשות האמיתיים שלהם.היא מאפשרת לכולנו להגיע אל השינוי המיוחל בצעדים קטנים אך בטוחים.היא פיתרון חליפי לאסטרטגיות השכיחות של תרבות "הגבוה יותר,מהר יותר חזק יותר" שגורמת לקריסה אישית ולרגרסיה לכל מי שחשב ששינויים אפשר לעשות בקפיצות גדולות.
שיטת הקאיזן תואמת את הפילוסופיה של האימון בהבטיחה למתאמנים אסטרטגית חיים של השתנות לתמיד .
תרגיל למאמנים :
לפניך כמה דוגמאות למשימות של מתאמנים .הינך מתבקש להציע אסטרטגיה לאימון לפי שיטת הקאיזן לכל אחד מהמקרים:
1.בועז רוצה להפסיק לבזבז כסף.
2.חנני רוצה להתמודד עם לחץ.
3.אתי רוצה למצוא זוגיות חדשה.
4.טליה רוצה ללמוד ספרדית.
5.עמרי רוצה להפסיק לעשן.
6.אורי רוצה לרדת במשקל 10 ק"ג.
האסטרטגיה שלך צריכה לכלול את המרכיבים הבאים:
1.שאלות קטנטנות
2.פעולות קטנות .
3.תגמולים קטנים.
4.זיהוי בעיות קטנות בדרך להשגת היעד.
5.מסגרות זמן לביצוע .
6.עבודת דימיון.
7.מדדים להערכת התוצאות בשלבי הביניים ובסיום.
מקורות ביביליוגרפיה :
1. (ד"ר רוברט מאורר צעד קטן לשינוי גדול,דרך הקיאזן,הוצאת אגם,2005).
2.אבי גרינברג פחד כאב וחברים אחרים,הוצאת אסטרולוג,1994