אמונות אור ואמונות צל

מאת: שמחה לוין

פעם הייתה נשמה קטנה שהתייצבה הפני אלוהים והכריזה :"אני יודעת מי אני!".
ואלוהים אמר:" הרי זה יוצא מן הכלל.מי את ? "
והנשמה הקטנה הריעה :"אני האור !".
חייך אלוהים חיוך גדול וקרא: "נכון מאוד,את האור."
אמרה הנשמה הקטנה: "עכשיו שאני יודעת מי אני אני רוצה להרגיש איך זה להיות האור!.
ואז השתנתה ארשת פניו של אלוהים :"יש רק עניין אחד…אין לך דרך קלה לחוות את עצמך כמי שאת,משום שאין דבר שאת לא".
"טוב " אמרה הנשמה הקטנה "אתה אלוהים אז תחשוב על משהו."
אלוהים חייך פעם נוספת ואמר:"חשבתי כבר.כיון שאינך יכולה לראות את עצמך כאור כאשר את ניצבת בתוך האור ,נקיף אותך בחשיכה."
מה זו חשיכה שאלה הנשמה הקטנה .
אז הסביר אלוהים כי כדי לחוות איזשהו דבר בכלל ,ההפך הגמור שלו צריך להופיע:זוהי מתנה גדולה "אמר אלוהים "כי בלעדיה לא היית יכולה לדעת על שום דבר איך הוא בכלל .לא היית יכולה לדעת מה זה קר בלי חם ,למעלה בלי מלמטה ,עכשיו בלי אחר כך."מוטב שתהיי אור לחשיכה ,אז תדעי מי את באמת וכל האחרים ידעו גם הם".
(מתוך דונאלד וולש,סיפור לילדים הנשמה הקטנה והשמש).

כמו שאלוהים אמר אין לנו אפשרות לדעת מהו האור בלי שנבין ונחווה את ההפך הגמור שלו החשיכה או הצל.
לכל אחד מאיתנו יש חלקים מוארים וחלקים חשוכים .החלקים החשוכים שבתוכנו הם למעשה החלקים הקשורים לפרשנות שלנו את החיים .אלו הם האמונות שלנו על החיים. באמונות הצל שלנו טמונה החוכמה שתעזור לנו לפענח את מוטיב האור בחיינו.


מה הן אמונות ?
1. אמונות הן האמיתות שלנו על החיים .זוהי האמת שלנו ומכיוון שאין אמת אחת זהו ידע סובייקטיבי.

2. אמונות הן ההטבעות שנחקקו על התוכנה הפנימית שלנו ועיצבו את מערכת האמונות שלנו על החיים,את מערכת הערכים שלנו ואת יחסנו לבני אדם אחרים.

3. אמונות הן שיוצרות את הבסיס לסיפור שאנו מספרים לעצמנו על –איך החיים שלנו נראים ? (העצמי הממשי שלנו ) לעומת איך החיים שלנו צריכים להראות במיטבם ? (העצמי האידיאלי שלנו).

4. אמונות הן המשקפים שדרכם אנו מסתכלים על העולם.העדשה של המשקפים יכולה להיות מקומרת או קעורה אך עבורנו היא שקופה לחלוטין ולכן איננו יודעים על קיומה.כיון שאין לנו מושג על קיומה אנו משוכנעים שהאופן שבו אנו תופסים את המציאות הוא נכון.למעשה אופן זה מעוות לחלוטין.למעשה יותר משאנו רואים את המציאות אנו רואים את המשקפים .המשקפים צובעות עבורנו את המציאות בצבעים מקובעים ומסוימים.לכן אנו מפרשים את המציאות בדרכים חוזרות על עצמם וחווים את המציאות שוב ושב באופן שהעדשה שלנו ולא המציאות עצמה מכתיבים לנו.(אמתי מגד).

5.האמונות שלנו קובעות את תפיסת המציאות שלנו.זהו מכניזם הקובע את כיוון תשומת הלב שלנו ואת החומרים שתשומת הלב שלנו תדגום מהמציאות.כלומר מתוך השלל העצום של גירויים הנפרשים מול חושינו העדשה (קרי האמונה) בוחרת למה נשים לב ולמה לא.האמונות שלנו למעשה ממינות את המציאות עבורנו.האמונות משמשות כמסננת של המציאות.

6.האמונות שלנו פועלות לפי אפקט פיגמליון הוא אפקט הנבואה המתגשמת מאליה (הסוציולוג מרטון) – הגדרה מוטעית של מצב ,המעוררת התנהגות חדשה שבעקבותיה אותה הגדרה שהייתה מוטעית מלכתחילה –נעשית נכונה .(נמצא למשל כי עובדים שמהמנהלים שלהם האמינו ביכולתם הפגינו ביצועים טובים יותר מעובדים אחרים).

7.האמונות שלנו מפרשות את המציאות בשבילנו.כשאנו נכנסים לתוך חוויה חדשה אנחנו לא חווים אותה במלואה ולא קולטים את כל מה שיש בחוויה החדשה ללמדנו אלא אנו קולטים את ההתנסות החדשה דרך מסננת מקובעת (האמונה ) המאפשרת לנו לקלוט רק חלק קטן מההתרחשות באופן שמתאים לאמונה שלנו מהעבר ולאו דווקא מתאים למצב החדש בהווה.במובן זה האמונות שלנו הופכות להיות לכלא של התפיסה שלנו.

8.האמונות שלנו מתגבשות באופן הדרגתי לאורך הילדות שלנו.
תהליך יצירת האמונות הוא כזה :
א.יש בעיה במציאות
ב.יש ניסיון מצידנו לפתור את הבעיה
ג.יש תוצאה
ד.אנו מסיקים מסקנות.
ה.המסקנות נשמרות במחסן הזיכרון שלנו .
ו.הם נשלפות בעתיד "בעת הצורך " כשמתעוררת בעיה דומה.

רודולף שטיינר הצביע על כך שבשבע השנים הראשונות לחייו האדם הילד חווה את חייו דרך החושים שלו בלבד.זוהי למידה סנסורית-מוטורית (פיאז'ה).מאורעות החיים נחרטים בתודעה כרצף של שתיים שלוש תמונות מחוברות.
בהדרגה הילד בן התשע מתחיל לספר לעצמו סיפור על החיים של עצמו ,סיפור מורכב יותר הכולל סדרה של תמונות,סיפור שיש לו התחלה,אמצע וסוף.סיפור עלילתי.

בשלב הבא אנו מתחילים לזהות חלק מהתמונות ומהאירועים בחיינו כבעיות וחלק מהאירועים והתמונות כחוויות חיוביות.אנו מסיקים מסקנות לגבי הדברים שעובדים עבורנו לעומת הדברים שלא עובדים עבורנו ולעבור מחוויות ותמונות שליליות לחויות חיוביות.

ארגון המאורעות בחיינו כסיפורים שבהם יש 3 מרכיבים (בעיה-פיתרון-תוצאה ) מעלה את יכולת הלמידה שלנו.
בשלב שבו אנחנו מתחילים לספר את סיפורנו באופן כזה שיש בו לקחים ומסקנות אנחנו הופכים להיות לסופרים של חיינו.מעתה אנו לא מגיבים לעולם בחוץ כפי שהוא קיים אלא לתבנית שבחרנו לבנות במוחנו,לסיפור שבחרנו לספר.מרגע זה ואילך נותר במוחנו מנגנון מתווך של עיכול ושל עיבוד. זוהי האמונה שהוטבעה במוחנו ומכאן ואילך היא זו שקובעת איזה סיפור בחרנו לספר.

9. תפיסת התפקיד שלנו כמאמנים,כמטפלים או כיועצים לאנשים קשורה באמונות שלנו על החיים .כשאנו מאמנים או מטפלים באנשים אנו מביאים איתנו את הסיפור שלנו וגם הם מביאים איתם את הסיפור שלהם .בסיפור שלנו ובסיפור שלהם יש סוד.
10. פענוח הסוד הוא המפתח להבנת הדרך אל האושר שלנו ושלהם.
11.עלינו לעזור לאנשים לגלות את האור שלהם ולהרחיק את הצל המעיב על חייהם.

אמונות צל
 אנחנו מספרים לעצמנו סיפור על החיים שלנו. החיים שלנו הם לא באמת הסיפור האמיתי שלנו ובעומק ליבנו אנו יודעים זאת. אז למה בכל זאת אנחנו מספרים סיפור ?
דבי פורד אומרת שישנם שלוש סיבות עיקריות לכך שאנו מספרים סיפור על חיינו:
1.אנו יוצרים את סיפור חיינו בניסיוננו להיעשות למשהו או למישהו.
2.בסיפור שלנו טמון המפתח למטרתנו הייחודית בחיים ולהגשמת הייעוד שלנו .
3.מאחורי הצללים של סיפורנו מסתתר סוד מיוחד במינו-סוד האושר הפנימי.

הצללים בדרמה של חיינו
הסיפור שלנו מסייע לנו להגדיר את עצמנו.החיים בתוך הסיפור שלנו דומים לחיים בתוך "כלא מזכוכית " :יש לנו האפשרות  להביט אל העולם אבל אנו נשארים בביטחון שמקנה מלכודת הנוחות ,אנו חשים נוח בשטח המוכר .הסיפור שלנו מבדיל אותנו מאחרים ומהעולם.

לדרמה האישית שלנו יש תמיד חוט שני או שיעור מרכזי  החוזר על עצמו שוב ושוב לאורך חיינו. אנו יכולים לפענח את השעורים  הייחודים לנו על ידי הקשבה למסקנות שהגענו אליהם בנוגע למאורעות חיינו.מסקנות אלו הם אמונות הצל המעצבות את קיומנו ומניעות את אישיותנו.למשל המסקנה כי איננו ראויים לאהבה היא תוצאה של ניסיון חיים מוקדם והיא עשויה להוביל להישגיות יתר כדי להוכיח שאנו כן ראויים לאהבה.

המסקנות הללו הופכות לאמונות הצל שלנו ,האמונות הלא מודעות השולטות במחשבותינו,במילותינו ובהתנהגות שלנו.אמונות הצל הללו קובעות את גבולות העולם הצר שלנו . הן אומרות לנו לכמה אהבה ,אושר כסף והצלחה אנו ראויים או לא ראויים.הן מעצבות את הלך המחשבות שלנו ומגדירות את הגבולות האישיים שלנו. האמונות שלנו נדמות בעיננו לאמת והן גוזלות מאיתנו את היכולת לחיות את החיים בהתאם לרצון האמיתי שלנו ולחלומות האמיתיים שלנו. כשהאמונות שלנו נשארות בצל וכשאיננו מודעים להן הן ממשיכות להשפיע עלינו מבלי משים והן מחבלות בדיוק באותם הדברים שהם אנו חפצים יותר מכל באפשרן למסרים השליליים להגביל את חיינו.

יחד עם זאת מה שחשוב לדעת הוא שאמונות הצל שלנו מכילות את התבונה הדרושה לנו כדי להתעלות מעל המגבלות שלנו ולהגשים את חלומותינו. בתוך הדרמות האישיות שלנו חבוי מידע חשוב,פניני חוכמה שעלינו לחלץ מתוך הסיפור שאנו מספרים לעצמנו. סיפורנו מכילים את הרכיבים המדויקים שאנו זקוקים להם כדי להפוך לאנשים שתמיד השתוקקנו להיות-העצמי האידיאלי. כדי לגלות את אמונות הצל שלנו עלינו לחדור אל נבכי התת מודע ולחלץ משם את אותם אמונות שנטבעו בנו כשהיינו ילדים.

תכנית עשרת הצעדים
  אני מציעה את תכנית 10 הצעדים לגילוי אמונות הצל אשר מעיבות על חיינו:
1. לסקור את 5 התחומים העיקריים שבהם אנו תקועים ולהצביע עליהם.
2. לבחור מתוכם  את 2-3 התחומים שבהם אני רוצה להתמקד בחצי השנה הקרובה.
3. לחקור את התחומים הללו (באמצעות השאלון המפורט בהמשך ) ולגלות את אמונות הצל שלנו .
4. לזהות  את האמונות שיצרו את הסיפור שלנו  ושאינם משרתות אותנו בשלב זה בחיינו.
5.להגדיר מחדש את האמונות שלנו קרי לעשות  שינוי באמונות שלנו ולעבור מאמונות צל לאמונות אור.
5.להחליט להשתחרר מאמונות הצל ולחזק את אמונות האור .
6.לנסח מחדש אמונות חדשות שייצרו בשבילנו  מציאות טובה יותר.
7.לבנות תוכנית פעולה שתעזור לנו  (ובהמשך  גם לאחרים ) להשתחרר מאמונות הצל שלנו.
8.להתחיל את הצעד הראשון בתוכנית .
9.להשתנות לתמיד מה שאומר לתחזק את השינוי עד שיהפוך להרגל.
10.להנחיל את אמונות האור לאחרים.

חקירת אמונות הצל והאור שלכם
לרשותכם חלק מתרגיל שיעזור לכם הקוראים לחקור את אמונות הצל שלכם ולחזק את אמונות האור . חקירת אמונות הוא תהליך שדורש בחינה יסודית של כל תחומי חיינו :הבית הפנימי שלנו,הזוגיות שלנו,היחסים עם הילדים,הכסף שלנו,הבריאות שלנו והשקפת העולם שלנו. בחרנו להביא חלק קטן בלבד מתהליך המחקר.נסו ותהנו.
א.הבית הפנימי שלנו – לכל בית יש זהות משלו:ערכים משלו,אמונות משלו וניחוחות ילדות.
1.מה המושג בית אומר לך ?
2.בית בשבילך הוא (סמני את המילים המתאימות ) חום,אהבה,מחנק,שעמום,יציבות,שינויים,רעש,שקט,אינטימיות,מרחב,מגבלות,מקום טוב לחזור אליו,ריחות אוכל,ניקיון,סדר,אי סדר,צחוק ,מריבות,צפיפות ,כעסים,משפחה מורחבת ,מעט אנשים,הרבה אנשים …
3.כשהיית ילדה האם נהנית להיות בבית או שהרבית להיות בחוץ ?
4.מה הייתה העדפה הראשונית שלך-שחברות יבואו אליך או שאת תלכי לחברות ?
5.האם הורייך הכירו ואהבו את החברים/ות שלך או שהם לא היו בני בית אצלך?
5.האם הבית שלך היה בית מארח ? האם היו להורייך חברים ומשפחה שביקרו אצלכם ?
6.האם ההורים שלך אהבו את עצמם ?
7.האם היו דברים שהייתם עושים יחד כמשפחה ?
8.מה הזיכרון הכי טוב שיש לך מהבית שלך ? מה הזיכרון הכי רע?
9.איזה ציון היית נותנת להורים שלך על סולם האושר ?
 סולם הסבל ?
10.כיצד היית מתאר/ת את הבית שגדלת בו ?
11.מה היו הערכים המרכזיים אצלך בבית-נאמנות,חריצות,אהבה,חיסכון,צניעות ?

ב.אהבה ,זוגיות ואינטימיות
1.האם ההורים שלכם אהבו זה את זה ?כיצד הם הביאו זאת לידי ביטוי ?
2.האם כילד/ה הייתה לך תחושה שאת נאהבת על ידי הורייך ?
כיצד הרגשת זאת ? מה הם אמרו לך או עשו עבורך שביטא את אהבה או העדר האהבה הזאת ?
3.האם בבית שלכם צפו בסרטים רומנטיים או קראו ספרים רומנטיים או שמעו מוסיקה רומנטית ?
4.האם בעינך כילד/ה ההורים שלך נתנו או לקחו אהבה: זה מזה? ומהילדים ?
5.מה הם המסקנות והאמונות שלך לגבי אהבה וזוגיות:
מה זאת בשבילך אהבה בין בני זוג…
אהבה בין הורים לילדיהם ….
מה הציפיות שלך מאהבה ? מה זו אהבה ?
מיהו בן/בת הזוג האידיאלי/ת לחיים בשבילך ?
6.משפט שזכור לכם מהבית על אהבה (אהבה יש רק בסרטים,אהבה יותר חשובה מכסף,תתחתני עם מישהו עשיר)

ג.עבודה ובחירה מקצועית
1.מי מההורים שלך עבד/ה?
2.עד כמה העבודה תפסה חלק מרכזי בחיים של ההורים שלך ?
3.האם אבא שלך אהב את העבודה שלו ? מה סימלה העבודה בעבורו (אתגר,פרנסה גרידא,עול,הנאה )?
4.האם אמא שלך אהבה את העבודה שלה (גם עקרת בית –זו עבודה)?
5.מה הייתה התפיסה שלהם לגבי עבודה ? (עבודה = פרנסה או עבודה = הגשמה או
עבודה = זהות עצמית/אתגר….)
6.האם אמא שלך או אבא שלך הצליחו בעבודה שלהם בעיני עצמם ובעיני סביבתם ?
7.האם המקצוע שהם עבדו בו היה מקצוע שבו הם בחרו או מקצוע שנכפה עליהם ?
8.האם יש דמיון בין המקצוע שאת/ה בחרת לבין המקצוע שההורים שלך עסקו בו ?
9.מה הם היו אומרים על העבודה שלהם ?
10.משפט שזכור לך מהבית על עבודה….(לדוגמא-עבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו?!).
11.מה עמדתך לגבי עבודה ? עד כמה העמדה הזאת מושפעת מחוויות הילדות שלך ?


ד.כסף
1.מה היו היחסים של ההורים שלך עם כסף ?
2.האם בבית שלך דיברו על כסף ? אם כן,באיזה הקשר ? אם לא דיברו על כסף למה לא דיברו על כסף ?
3.עד כמה כסף היה חשוב להורים שלך ?
4.האם היית מגדירה את ההורים שלך כפזרנים ? נדיבים בכסף ? מחושבים ? קמצנים ?
5.האם ההורים שלך החשיבו עצמם כמעוטי יכולת ? כאמידים ?
עשירים ? עניים ?
6.מה הם חשבו על עשירים ? מה הם הרגישו ליד או בהשוואה לאנשים עשירים ? האם הם רצו להיות עשירים בעצמם ?
7.האם הם השוו את עצמם לאנשים אחרים מבחינה כספית ? למי ?
למה הם שאפו ? מה הם רצו להשיג מבחינה כספית ?
8.מה היה המודל שלהם להצלחה כספית ?איך הם מדדו את עצמם על סרגל ההצלחה הכספית ?
9.האם באופן כללי –היחס שלהם לכסף היה חיובי או שלילי ?
10.מה היו הערכים של הורייך בנוגע ל לכסף :האם לפי אמא ו/או אבא שלך כסף=הנאה ? אמצעי להגשמת חלומות? ביטחון כלכלי ? שליטה ? אהבה ? סמל סטטוס /משהו משחית ? משהו לא חשוב ?
11.איזה משפטים זכורים לך מהבית לגבי כסף (לדוגמא :"כסף לא גדל על העצים "/"יש לשמור גרוש לבן ליום שחור" /"כסף הולך כסף בא" /"בשביל כסף צריך לעבוד קשה" /"בריאות זה יותר חשוב מכסף/אחר "/….).
12.מה את חושבת על כסף ?
13.אילו מהאמונות של ההורים שלך לגבי כסף גם את/ה מחזיק/ה?
14.מה את אומר/ת או תאמרי לילדים שלך לגבי כסף ?
15.איך את מתנהגת עם הכסף שלך ? האם את מאוזנת ביחסך לכסף ?
פוחדת לאבד את הכסף שלך ? מבזבזת כסף בקלות ?עד כמה כסף חשוב לך ?
16.האם איפה שהוא בחיים שלך יש בלבול או זהות בין אהבה לכסף ?
17.מה מסקנת החיים שלך לגבי כסף?

ה.הורים וילדים
1.מה היה היחס לילדים בכלל ואליך כילד/ה בפרט אצלך בבית ? (לא ברמה הגלויה ,ההצהרתית אלא ברמה הסמויה והרגשית )
2.האם היו קשיים בהבאת ילדים לעולם אצל הורייך או שילדים נולדו בקלות ?
3.כמה ילדים היו במשפחתך ? האם מספר הילדים היה פרי של תיכנון ?
רצון ? "תאונת עבודה ?"
4.האם ההורים שלך הפגינו שביעות רצון ממך כילדה? איך זה בא לידי ביטוי ?
5.האם העמדה הפנימית של אמא שלך לילדים הייתה –"ילדים זו שמחה " או אולי "ילדים זו עבודה", או אולי " ילדים זו הקרבה (לא עבדתי בגלל הילדים,ויתרתי על …בגלל הילדים) ?
6.מה היה סדר העדיפות העליון של אמא שלך –עבודה/ילדים ?
7.עד כמה סדרי העדיפות שלך דומים לאלו של אמא שלך ?
8.כיצד הייתה אמא שלך מגדירה את תפקידה כהורה ?
9. מה הייתה הזהות האימהית שלה (להיות אמא בשבילה היה תפקיד עיקרי בחיים,תפקיד משני ? איזה משמעות היא ייחסה להיותה אמא ? )
10.מה הייתה תפיסת התפקיד שלה כאם –מה היו הציפיות שלה מעצמה כאמא ? (להיות דמות מחנכת,חברה,מאפשרת ) מה היו הציפיות של אבא שלך ממנה כאם ? מה היו הציפיות שלך ממנה כילדה ? עד כמה היא עמדה בציפיות של האחרים ? איפה היו פערים גדולים ?
11.מה הייתה העמדה הפנימית של אבא שלך ? מה קרה הלכה למעשה מבחינת סדר העדיפות שלו בין עבודה למשפחה ? מה היתה תפיסת התפקיד של אבא שלך לגבי תפקידו כהורה ? מה היו ציפיות התפקיד ממנו כהורה (מצד אישתו,מצד הילדים ) ?
האם לפי תחושתך היה פער בין העמדה הגלויה וההצהרתית של הוריך לגבי ילדים לעומת העמדה הסמויה שלהם ?
12.אנא השלימי את המשפט –ילדים בשבילי הם……להיות אמא בשבילי
פירושו….

ו.תזונה גופנית ורגשית
1. מה המשמעות שייחסו לאוכל אצלך בבית ?
2. מתי אכלו אצלך בבית ? האם הכנת אוכל היה לטורח עבור אמא או אבא שלך או שאולי אוכל היה הנאה צרופה ?
3. מה קרה סביב ארוחות בבית שלך ? האם ישבו אל השולחן כדי לאכול ?האם דבירו סביב השולחן ? על מה היו השיחות ? או לחליפין האם כל אחד לקח אוכל ואכל בזמנו החופשי ?
4. האם אהבת לאכול ?האם הכריחו אותך לאכול ? מה אמרו לך כדי שתאכלי ? מה עשו כדי שתאכלי ?
5. האם אוכל היה אמצעי תגמול ? אמצעי של עונש? פיצוי ?
6. האם אמא שלך היתה אוכלת או מפסיקה לאכול בשעת צער ומשבר?
7. מה היו היחסים של אמא שלך עם האוכל ? מה היו היחסים של אבא שלך עם אוכל ? האם הם אהבו אוכל ? שנאו לאכול ?
8. מה היתה המסקנה הסמויה והלא מודעת שלך מיחסי הורייך ומשפחתך עם האוכל (סמנו מסכים/לא מסכים ליד כל עמדה ):
אוכל הוא אהבה
אוכל הוא פיצוי רגשי
אוכל הוא תגמול
אוכל הוא עונש
אוכל הוא אמצעי לתשומת לבך
אני שונאת אוכל
רק אנשים….אוכלים
אחר….

האם אתם יכולים לזהות את אמונות האור והצל שלכם ?