מה היית עושה אלמלא פחדת

הפחד משינוי 
כל בני האדם מפחדים. ברשימת הפחדים של כולנו: הפחד מהמוות ,הפחד מסבל ,הפחד לחלות, הפחד מחוסר שליטה ,הפחד מעוני. יש אפילו פחד מהצלחה, פחד מאינטימיות, פחד מאהבה .
אפשר לתת כותרת אחת משותפת לכל הפחדים הללו – הפחד משינוי.
כל בני האדם פוחדים משינויים. הפחד משינוי נעוץ בפיזיולוגיה של המוח שלנו. כדי להבין זאת צריך להבין כיצד המוח פועל. המוח שלנו התפתח בהדרגה במשך מיליוני שנים. למעשה יש לנו כעת שלושה מוחות נפרדים שהופיעו בהפרש של כמאה או מאתיים מיליוני שנים.
כשאנו רוצים לעשות שינוי אנו נתקלים במעצור שמקורו במוח התיכון –האמיגדלה.
האמיגדלה אחראית על ההישרדות שלנו בהיותה שולטת על תגובת הלחימה או מנוסה שלנו .זהו מנגנון אזעקה שנועד לעורר חלקים שונים של הגוף לנוכח סכנה מידית. אחת הדרכים שלה לעשות זאת היא להאט או לעצור תפקודים אחרים כמו החשיבה הרציונאלית והיצירתית שעלולה לשבש או לעכב את היכולת לברוח או להילחם.
המוח בנוי כך שכל שינוי – אתגר,או הזדמנות או השתוקקות או חלום מעוררים דרגה כזאת או אחרת של פחד. בין שהאתגר הוא משרה חדשה או פגישה עם אדם חדש, האמיגדלה שולחת התראה לחלקים מסוימים של הגוף להתכונן לפעולה והגישה שלנו לקליפת המוח נחסמת.

זה נראה כך :
מטרה גדולה –>פחד->הגישה לקליפת המוח נחסמת->התוצאה : כישלון .


התמודדות עם פחד לפי המודל הספיראלי

איך משתנים ? איך עושים טרנספורמציה ? איך מתגברים על הפחד ?

בסרטים ובהצגות המתארים את חייהם של בני אדם נמצא בדרך כלל דפוס קבוע :בחלק הראשון של הסרט או ההצגה נמצא את הדמות הראשית סובלת :היא מפסידה ,היא מקבלת מכות,היא בולעת,היא מושפלת,היא מרגישה מרומה עד הרגע הגדול של השינוי:
מי שנראה קורבן עד לפני רגע, לפתע הופך לגיבור – הוא מחזיר מלחמה ,הוא מהיר ,הוא יודע את התשובות הנכונות, הוא זוכה למחיאות כפיים של הקהל.

בסרטים, ככל שהמעבר חריף יותר, כלומר הדמות החלשה נעשית פתאום חזקה… כך אותו רגע של השתנות נעשה חזק ומשמעותי יותר.

בחיים זה עובד קצת אחרת מבחינת הקצב והדרמטיות… השינויים נעשים בצורה ספיראלית:
יש עליות וירידות ,יש מעגלים הולכים ומתרחבים של שינוי כמו באפקט אדווה .

כל שינוי מתחיל בצעד אחד קטן –זה דומה יותר למצב שבו אדם זורק אבן קטנה בנהר ולאט לאט הגלים הולכים ומתרחבים .האמת היא שבקורסים אנחנו לומדים לזרום עם הפחד במקום לנסות להתגבר עליו .

במודל הספיראלי (אותו אנחנו מלמדים בקורסי הקואצ'ינג שלנו ) האנשים עושים שני צעדים קדימה וצעד אחד לאחור .

סיפור מקרה : תהליך הקואצ'ינג של מירי
מירי הייתה בת 34 כשהגיעה אלינו לקורס אימון אישי לשינוי. במונחים ישראליים היא נחשבה לרווקה זקנה שכן מעולם לא היה לה חבר ולא נכנסה לקשר רציני.
בקורס היא פגשה את טלי שגם היא רווקה בת 36. אבל בשונה ממירי לטלי היו אינספור חברים והבעיה שלה הייתה חוסר יכולת להתחייב לקשרים רציניים . שתיהן בחרו לעבוד ביחד באותה חממה – חממה בעגה של כישורים–קישורים, פירושה קבוצה קטנה של אנשים שעובדים יחד ומתאמנים על השגת המטרות האישיות שלהם.
המטרה האישית של כל אחת מהן הייתה למצוא זוגיות ולהקים משפחה.

בסופו של דבר כחצי שנה לאחר סיום הקורס – שתיהן נישאו (טלי הכירה למירי את החבר של החבר שלה), המנחים בכישורים היו אורחי הכבוד באירוע הכפול .

איך קורה השינוי הזה ?
מירי מסבירה :כמו במודל הספיראלי אותו חוויתי על בשרי בכישורים –גם עליתי וגם ירדתי .
בהתחלה רציתי לעזוב את הקורס .לא הבנתי למה מכריחים אותי להשתייך לחממה של אנשים שלא נוח לי להיות איתם (היו שם 2 גברים מפחידים וטלי שבעיני הייתה מוחצנת מידי) .ביקשתי לעבור לחממה אחרת ואיימתי שאם לא יאפשרו לי זאת אני אעזוב את הקורס .המנחה אמרה לי : את משכת אליך את האנשים הללו, התת מודע שלך שיודע מה טוב בשבילך בחר עבורך אנשים שלא נוח לך איתם כדי שתתמודדי עם הקשיים שלך. אם נאפשר לך להיות במקום של נוחות ,לא נעשה את העבודה שלנו וניכשל במשימה. המשימה שלנו היא לעזור לך להתמודד עם המכשולים האמיתיים בחיים שלך. האנשים שלא נוח לך איתם משקפים לך חלקים פנימיים שלך שהגיע הזמן להתמודד איתם ".
האמת צריכה להיאמר :חשבתי שהמאמנת הזאת "סתם מבלבלת את המוח" אבל קול חלוש בתוכי אמר שאולי יש משהו בדבריה. נשארתי בחממה .

מה שקרה בשלב הזה למירי קורה לכולנו. אנחנו מגיבים למציאות החיצונית :אנחנו מיחסים את הבעיות והקשיים שלנו לכל אותם דברים שקורים מחוצה לנו .מירי הגיבה לאורי וגיא שהיו בחממה שלה כפי שהגיבה מאז ומתמיד לבני המין האחר –הם הפחידו אותה.
טלי שהייתה בדיוק ההפך הגמור ממנה –גם היא איימה עליה .אבל המשולש הזה שלתוכו נקלעה ייצג חלקים פנימיים שלה.אורי, גיא וטלי הם מראות מגדילות של מירי הפנימית .
גיא ואורי ייצגו עבור מירי את כל הפחדים שלה מגברים .טלי ייצגה עבור מירי את מה שהיא הייתה רוצה להיות אלמלא פחדה :אישה מוחצנת ,בעלת ביטחון עצמי,סקסית ,בעלת ניסיון בפיתוי ,בחיזור ,בפלרטוט .

בהדרגה מירי למדה לחשוב, להרגיש ולהגיב אחרת. בהתחלה היא חיקתה את טלי , בשלב השני תוך כדי בכי ודמעות היא למדה לעמוד על שלה מול הדברים הקשים של אורי וגיא .
לבסוף היא למדה שעליה להיפתח יותר לעולם .היא למדה לקחת את השליטה על גורלה לידים שלה .היא הבינה שהישועה שלה לא תלויה בכל מיני חברות שיכירו לה בני זוג מתאימים וגם לא בקמעות שאימא שלה טרחה להשיג עבורה.
היא הבינה שרק שינו אמיתי מבפנים יגרום לה למשוך לחייה את הגבר המתאים .
זהו שלב הניצחון :כשאנחנו משנים את ההרגלים שלנו ולומדים לקחת שליטה במקום להגיב .


אז מהי נוסחת השינוי ?
התהליך הנכון נראה כך:
1.מופיע מכשול כלשהו – מציאות בלתי רצויה .זה בד"כ נדמה לנו כמשהו פתאומי ,לא ברור לנו למה הוא קרה דווקא לנו? אנחנו נזעקים : מי הזיז את הגבינה שלי ? אנחנו מוחים מול תחושת חוסר האושר שלנו . אנחנו סובלים .אנחנו מקטרים .
2.אנחנו מבינים (או לא מבינים) שהמכשול הזה הוא שיעור. ואם לא נלמד את השיעור הזה כאן ועכשיו הוא יחזור על עצמו שוב ושוב ושוב עד שנלמד אותו.
3.אנחנו מחליטים לשנות את התגובה האוטומטית שלנו. במקום להגיב כפי שהגבנו במצבים דומים בעבר אנחנו מחליטים להגיב בדיוק הפוך מהתגובה הטבעית שלנו (בקבלה קוראים לזאת להפעיל כוח התנגדות ) .למשל אם בעבר מירי הייתה מנתקת מגע עם גברים או נשים שאיתם לא הרגישה נוח ,הפעם היא הכריחה את עצמה להישאר בחברתם  .בדיוק הפוך מהנטייה הטבעית שלה.
4.אנחנו לוקחים אחריות מלאה על התהליך ועל התוצאה : משנים את הפעולה הטבעית לנו ומקבלים תוצאה שונה .אנחנו משנים את מערכת התגובה האוטומטית שלנו ומגיעים
לתוצאה אחרת .תוצאה טובה יותר .אנחנו מאמצים חשיבה תוצאתית במקום חשיבה תגובתית .

לפי שיטתו של אדלר (תלמה בר אב) מרבית בני האדם פועלים לפי אחת מארבע אסטרטגיות כשמופיע מכשול –מציאות בלתי רצויה בחייהם :
אסטרטגיה ראשונה: לנתק ולהתנתק: במקרה של מירי כל פעם שנתקלה בחייה בגבר או אישה שלא היה לה נוח איתם-היא ניתקה מגע.היתרון ברור .
החיסרון –אין זוגיות ,יש בדידות .
אסטרטגיה שניה: לקטר :במקרה של מירי, כשפגשתי אותה לראשונה היא קיטרה ללא הרף
היא הייתה מרירה ,היא כעסה על כל העולם ,היא האשימה את ההורים שלה והיא מחתה נגד מר גורלה.היא לא לקחה אחריות על חייה .
אסטרטגיה שלישית : לשנות את המציאות החיצונית: להגיב לאירועים חיצוניים,לנקוט פעולות חיצוניות ,לעשות פעולות שניתנות למדידה. למשל :מירי השקיעה את כל הכסף שלה במראה החיצוני –היא הייתה קונה בגדי מעצבים יקרים ,היא עשתה ניתוחים פלאסטיים לשיפור המראה ,היא הייתה בדיאטה מתמדת וכיו"ב.
אסטרטגיה רביעית : לזרום עם המציאות :לעשות שינוי במציאות הפנימית :.אסטרטגיה זאת דורשת מאיתנו להבין שאנחנו לא יכולים לשנות אנשים אחרים .אבל אנחנו כן יכולים לשנות את עצמנו מבפנים .זה שינוי שדורש מאיתנו להיוולד מחדש .להגיב בצורה מודעת ולא בצורה עיוורת .זה דורש מאיתנו להיות מודעים לאזורי העיוורון שלנו .אזורי העיוורון שלנו הם אותן תגובות אוטומטיות שאותם אנחנו עושים מתוך שינה ולא מתוך ערנות.
לפי אסטרטגיה זאת כאשר מכשול מופיע בחיים, במקום להתנגד לו עלינו לקבל אותו כשעור שניתן לנו במתנה –שעור שאם נוכל לו –נקבל במתנה צמיחה ,התפתחות אישית ואושר .
אסטרטגיה זאת דורשת מאיתנו להתחיל לראות את הטוב שברע.

ניתוח נוסחת השינוי
" אמונות ישנות לא מובילות לגבינה חדשה "
(מתוך מי הזיז את הגבינה שלי ? )
השינוי מתחיל מבפנים .מה זה " מהבפנים " הזה שכולם כל כך מדברים עליו ?
לרוב תשומת הלב שלנו ממוקדת בסביבה החיצונית שלנו : מישהו שאנו אוהבים בוגד בנו
כסף שהשקענו בבורסה מאבד מערכו ,במכרז שניגשנו אליו התקבל מישהו אחר-פחות טוב מאיתנו .אלה הם אחדים מהאירועים החיצוניים שמעוררים אצלנו תגובה.ברוב במקרים אנחנו מגיבים היום כפי שהגבנו כשהיינו בני חמש ,בגן הילדים .אם הגבנו בעלבון וניתקנו מגע בגיל חמש כשמישהו העליב אותנו זו גם התגובה שלנו בגיל 45 : כשמישהו מעליב אותנו אנחנו לא רוצים לשמוע ממנו ואנחנו מנתקים ומתנתקים ממנו .

סיפור מקרה 2: תהליך הקואצ'ינג של לירון
לירון השתתפה בקורס אימון לשינוי מטעם מקום העבודה שלה. היא נרשמה לקורס מאמנים בשביל גמול השתלמות. היא בכלל לא הבינה לקראת מה היא הולכת. בתאום הציפיות שעשינו איתה בתחילת הקורס נאמר לה שהיא צריכה להתאמן על שינוי כלשהו שהיא רוצה להכניס בחיים שלה. בהתחלה היא חשבה לעבוד על קידום והתפתחות אישית ומקצועית בעבודה .בהדרגה התברר לה שהדבר העמוק יותר שאותו היא רוצה הוא ילד נוסף. אלא שהרופאים אמרו לה שהיא סובלת מעקרות משנית. הבת שלה הייתה כבר בת 18 והיא הרימה ידיים והשלימה עם זה שהיא כבר לא תביא עוד ילד לעולם. זו הייתה נקודת המוצא.
לירון האמינה שהיא לא יכולה להיכנס שוב להריון .היא קיבלה את האבחנה הרפואית כגזירת גורל .
במהלך הקורס לאימון כשהגענו לחוק החיים – האחריות על חיינו דיברנו על אמונות אור ואמונות צל. פתאום נפל ללירון האסימון. היא שאלה אותי :" האם את באמת מאמינה שאני יכולה ללדת אם אאמין שאני יכולה ללדת ? " מכיון שאני בעצמי עברתי את אותו הסיפור יכולתי לחלוק איתה את החוויה שלי וסיפרתי לה על הולדת הבת שלי 11 שנים אחרי הולדת בתי הבכורה ואחרי שפרופ' ידוע שם אמר לי " את צריכה לעבור 17 מדורי גיהנום כדי ללדת וגם אז לא בטוח שתצליחי " .הבת הקטנה שלי נולדה בניגוד לכל הנבואות ורק בזכות העבודה ששיניתי את האמונה שלי שלא אוכל ללדת לאמונה שאם ארצה אין זו אגדה.

לירון עשתה שינוי באמונת הצל שלה והפכה אותה לאמונת אור. לירון התמודדה עם האמונות המפחידות שלה .שינוי האמונה גרם לשינוי בתוצאה .לירון נמצאת עכשיו בחודש השישי להריונה .האימון והאמון המחודש ביכולתה ללדת הפכו את הברים על פיהם .הם אפשרו גם לבלתי אפשרי לקרות .

הדרך לפריצת דרך:
בספרו של אבי גרינברג "פחד, כאב וחברים אחרים " הוא אומר : היופי שיש בפחד וכאב הינו שהם עשויים להוריד אותך עד הריצפה הכי נמוכה שאפשרית, שמשם אפשר רק לעלות. המושג של פריצת דרך מתאר לא פעם מצב שבו האדם נדחס על ידי הכוחות המופעלים עליו כמו קפיץ גדול שנדחס ונדחס וברגע מסויים מוצא את הדרך לשחרר את הדחיסה ולפרוץ קדימה ".

פריצות דרך בתחום האישי, הזוגי ,המקצועי מופיעות כמעט תמיד לאחר שאנחנו לוקחים את גורלנו בידינו ,משנים את האמונות הפנימיות שלנו ,הופכים את התגובה האוטומטית שלנו
ולוקחים אחריות מלאה על החיים שלנו .כאשר אנחנו מתחילים לנהל את החיים שלנו במקום להתנהל על ידי החיים שלנו ,כאשר אנחנו לומדים לאמן את עצמנו להצלחה ,אנחנו מנצחים את משחק החיים ובגדול. כך מתחילה הדרך להעצמה ולהתפתחות אישית.

כשאת/ה רואה שאת/ה יכול למצוא גבינה חדשה וליהנות ממנה סימן ששינת את הכיוון .