מאת: שמחה לוין
הכלל | עשי | אל תעשי |
1.תכנון המפגש לפי המודל של קולב | ||
1.א. פתיחה באמצעות התנסות | מנחת הקבוצה יוזמת התנסות חווייתית, מסקרנת, מעניינת, מאתגרת, מחדשת ומגרה. | מנחת הקבוצה פותחת בצורה צפויה ושגרתית בצורת הרצאה או תיאוריה. יוצרת גירוי שאינו יוצר סקרנות או עניין. |
1.ב. צפייה מהורהרת דיון והתבוננות על ההתנסות | מנחת הקבוצה יוצרת דיון מעורר מחשבה. המנחה שואלת שאלות המקדמות את הקבוצה להבנה חדשה של ההתנסות. המנחה מאפשרת לחלק מהמשתתפים לבוא לידי ביטוי ולדברים חדשים לעלות. | המנחה אינה מאפשרת דיון מובנה, כל המשתתפות מדווחות על מה שעשו בהתנסות ויש חזרה מעייפת על דברים שכבר נאמרו בסך הכל יש תחושה של דיש וחפירה. |
1.ג. המשגה תיאורטית | מנחת הקבוצה מסכמת את ההתנסות ואת שלב הצפייה המהורהרת. המנחה מציעה הסבר תיאורטי ומצביעה על הרציונאל או הפרדיגמה המובילה שעמדה בבסיס ההתנסות. | המנחה אינה מסבירה למשתתפים מה הייתה המטרה של ההתנסות ומה הבסיס התיאורטי שלה. אין תיאוריה מאחורי מעשה . הדברים נשארים בגדר חוויה בלבד. |
1.ד.יישום של הכלי במציאות | המנחה לוקחת את ההתנסות צעד אחד קדימה מעבר לחדר אל החיים האמיתיים :כיצד ניתן ליישם את הכלי בשטח. | המנחה לא מבהירה מה ניתן לעשות אם בכלל עם הדברים שעלו במהלך המפגש .המשתתפות נשארות עם התחושה שלא יצאו עם משהו משמעותי ממפגש זה. |
2.המנחה עובד לאורך כל המפגש ב-3 רמות עומק : א.תוכן ב.משמעות ג.השתמעות | המנחה מנתחת את התהליך ואת התכנים שעולים מצד המשתתפים ב-3 רמות עומק : רמת התוכן :מה קרה כאן ? מה עשינו ? איך עשינו –תאור של החוויה שעברנו במפגש. רמת המשמעות :למה עשינו מה שעשינו ? מה אנחנו יכולות ללמוד מההתנסות שעברנו על עצמנו ועל אחרות ? רמת ההשתמעות :מה הם ההשלכות של מה שלמדנו היום במפגש על החיים האמיתיים ? כיצד נוכל ליישם זאת במציאות ? | המנחה מנתחת את הדברים בצורה שטחית בלבד. היא נשארת ברמת התוכן ההתייחסות שלה היא רק לנקודות שהמשתתפות העלו בצורה שטחית ולא מעמיקה. |
3.גיוון בשיטות ההנחיה ובמתודיקה | המנחה עושה שימוש במגוון של שיטות הנחיה במהלך מפגש אחד (כגון :מוסיקה,ציור,קלפים,סימולציה,שאלון,יציאה החוצה,סרט ,ריקוד .יש שימוש ב2-3 שיטות שונות במהלך מפגש אחד. | המנחה חד גוני וצפוי מראש משתמש באותה שיטת הנחיה לאורך כל המפגש ויש תחושה של חזרה . |
4.בהירות ומיקוד בהעברת מסרים | המנחה הבהירה לעצמה מראש אילו מסרים ברצונה להעביר במהלך המפגש.יש 1-3 מסרים שעוברים בצורה בהירה וממוקדת המנחה בודקת את עצמה תוך כדי המפגש . | המנחה מעבירה מסר מעורפל,יש הרגשה של פיזור ,אין מסרים ברורים. |
5.כמות החומר המועבר במפגש | המנחה מסננת וממיינת מראש את כמות החומר שברצונה להביא למשתתפות .המנחה קובעת לעצמה מראש מה המטרות שלה ולפיהם היא קובעת את הידע,המודעות והמיומנויות שהיא רוצה להעביר.המנחה לא ממהרת במטרה להספיק להעביר כמות מסוימת של חומר אלא מתמקדת באיכות העברה.יש זרימה חלקה בין נושא לנושא במהלך המפגש. | המנחה מנסה להספיק כמה שיותר.יש תחושה שהיא בלחץ של זמן והיא עוברת מהר מידי ובקצב לא סביר בין הנושאים.המשתתפות לא מספיקות להכיל את הנעשה .יש ניסיון להעביר "קורס שלם במפגש אחד". |
6.הבניה של המפגש – הצבת גבולות,יצירת נורמות ותאום ציפיות . | המנחה מבהירה באופן ברור את הגבולות בין מותר ואסור במהלך המפגש (למשל אסור לדבר בטלפון ).המנחה מאפשרת כללי תקשורת פתוחים בינה לבין המשתתפות ובינן לבין עצמן תוך מתן אפשרות שווה לכל משתתפת לבוא לידי ביטוי .המנחה שומרת על הקבוצה ועל פרטים בתוכה. יש תחושה של הבניה הן של התוכן והן של התהליך.גם אם יש קפיצה בין נושא לנושא המנחה מחזירה את המשתתפות לסדר היום . התחושה היא ש יש עמוד שדרה ויש הובלה. | המנחה זורמת עם הנעשה בצורה כזאת שיוצרת תחושה של אנרכיה חוסר סדר וארגון ,חוסר גבולות התחושה היא שהנורמות בקבוצה לא ברורות –כל אחת יכולה לדבר מתי שמתחשק לה וכמה זמן שהי א רוצה.כל אחת רשאית לתפוס טרמפ על דברי חברתה ולהיכנס לדבריה . אין הבניה ואין חוט שידרה ולא ברור מי מנהלת את הענייניים. |
7.ניהול זמן יעיל וקצוב | יש חלוקה של המפגש ליחידות זמן ברורות . המנחה מתכננת מראש כמה זמן יוקצה לכל נושא במהלך מפגש אחד .למשל :פתיחה (חצי שעה ) ,יחידה 1 –שעה וחצי,אח"כ הפסקה ואז יחידה 2 –עוד שעה וחצי.יש קשר בין נושא לנושא.כמו כן יש אפשרות שווה גם מבחינת הזמן לכל משתתפת לבוא לידי ביטוי..יש התערבות של המנחה במקרים של גלישה בזמן. המנחה מבהירה מראש כמה זמן מוקצה לכל משימה או תרגיל. | המנחה לא מנהלת את הזמן.הזמן מנוהל על ידי המשתתפות הדומיננטיות וכל האחרות הן רק צופות . או שהמנחה מאפשרת לכולן לדבר ואז נוצרת תחושה של עייפות וחזרה על הדברים. יש גלישה בזמן-לא מתחילים בזמן או לא מסיימים בזמן,זמן ההפסקה לא ברור,הזמן המוקצה לביצוע מטלות לא ברור. |
8.שילוב בין תוכן לתהליך | המנחה מתייחסת למתרחש בקבוצה הן ברמת התוכן והן ברמת התהליך.יש מעבר זורם וחלק בין השניים .המנחה יודע להתאים את התוכן לשלב ההתפתחותי שבו נמצאת הקבוצה.המנחה קשובה לזרמים התת קרקעיים והסמויים ותוך כדי כך בוחרת במה להתמקד ועל מה לוותר מבחינת התוכן. המנחה לא נצמדת למערך שהכינה מראש אלא יודעת להתאים את עצמה לאווירה הקבוצתית. | המנחה צמודה לתוכן שהכינה מראש או לחליפין ערה רק לתהליך הקבוצתי ולא מתייחסת כלל וכלל לתכנים שעולים ברמה של ידע ומשמעות.המנחה לא מסוגלת לעשות אינטגרציה בין השניים. |
9.אישיות המנחה וסגנון הנחיה | המנחה היא אישיות חיובית בעלת השפעה מיטיבה על הקבוצה ועל הלכידות הקבוצתית.המנחה בוחרת במודע מתי להוביל ולהנהיג את הקבוצה ומתי לאפשר למשתתפות אחרות לעשות כך.המנחה משלבת מספר סגנונות הנחיה :סגנון משימתי בשילוב עם סגנון מתייחס לאנשים בקבוצה. המנחה מסייעת ליצירת תרבות ארגונית ושפה של אינטימיות ושיתוף בקבוצה. המנחה מהווה מודל לחיקוי והערכה. | המנחה היא אישיות מורכבת בעלת השפעה שלילית או מינורית על הלכידות הקבוצתית.המנחה יוצרת תחושה של ריחוק וחוסר אינטימיות.המנחה יוצרת תרבות ארגונית ושפה שאיננה מאפשרת דיבור בגובה העיניים.יש יחסי חליפין של "תן וקח" בין המנחה למשתתפות . המנחה רוצה לקבל הערצה עיוורת. |
10.שפת הגוף | המנחה ערה לשפת הגוף שלה :היא עושה שימוש נכון בכללי התקשורת הבלתי מילולית :יוצרת קשר עין עם הקבוצה ,משתמשת נכון במרחב,התנועות שלה עגולות ומזמינות,יש שימוש נכון בקול ובאינטונציה ,יש עמידה יציבה ובוטחת. ההופעה של המנחה בכללותה סולידית וייצוגית. | המנחה איננה ערה למסרים הבלתי מילוליים שלה ולהשפעתם על המשתתפות.יש סתירה ברורה בין התוכן הנאמר לבין שפת הגוף מה שיותר אצל המשתתפות תחושה של חוסר אמינות ושקיפות. |
11.הערכה,סיכום ופרידה | המנחה מסוגלת להעריך בצורה אובייקטיבית את תרומתה להשגת המטרות של המפגש. היא סוגרת את המפגש באמצעות משוב ומאפשרת למשתתפות להעלות בצורה כנה את התחושות שלהן ואת שביעות הרצון (או את חוסר שביעות הרצון ) שלהן ממה שהתרחש.המנחה מעריכה שעמדה בקריטריונים שהעמידה לעצמה בתהליך התכנון של המפגש.היא לא מאפשרת לסיגויות חדשות לעלות בדקות האחרונות של המפגש. | המנחה לא מתייחסת כלל לסוגיה של משוב ,שביעות רצון והשגת המטרות .היא מסיימת את המפגש בצורה אקראית מבלי לבדוק עם המשתתפות את הערכה שלהן את המפגש.לא נעשים סיכום,סגירה ופרידה מסודרים.היא מאפשרת לפתוח תיבות פנדורה חדשות בדקות האחרונות של המפגש.המשתתפות יוצאות בתחושה של החמצה או חוסר שביעות רצון גם אם המפגש כולו היה מוצלח. |