בעד ונגד רגשות
למה להרגיש?
על פניו זו שאלה אבסורדית .האם אפשר לא להרגיש ? כולנו מרגישים –היכולת להרגיש הינה חלק ממהותנו כבני אדם.
רגשות הם למעשה דבר פיזי ולא פסיכולוגי .כשאנחנו מרגישים פחד –אנחנו מרגישים אותו בגוף שלנו .כשאנחנו מרגישים אהבה אנחנו מרגישים זאת בגוף שלנו .אי אפשר להימנע מכך .
יחד עם זאת ,עדין נשאלת השאלה מה התפקיד של הרגשות ? והאם ניתן וצריך לשלוט על
הרגשות שלנו ?
בעולם שלנו יש שתי אסכולות עיקריות ביחס לרגשות :
האסכולה הראשונה הטוענת לתעדוף של ההיגיון על פני הרגש :
ביסוד התרבות המערבית מונחת האמונה שההיגיון עולה על הרגש בחשיבותו .היה זה דאקרט שאמר "אני חושב משמע אני קיים " ובכך העלה את המחשבות לדרגה גבוהה יותר מהרגשות .
גם במזרח מזלזלים ברגשות .המסורות הרוחניות עשו לאידאל את הנירוואנה שביסודה התבוננות מרוחקת ושקטה ברגשות ,מתוך התנתקות ובניסיון להשיג שלווה נצחית. המודל הסטראוטיפי מדבר על מדיטציה שבה מרגיעים את הרגשות .
האסכולה השנייה טוענת שהרגשות עדיפים על פני ההיגיון שכן הם נמצאים במרכז החוויה וההתנסות שלנו בחיים .הרגשות הם אלו שקובעים במה נתמקד ,הם אלו שמשפיעים על תחומי העניין שלנו בחיים והם אלו שמעניקים משמעות לחיינו .הרגשות מעוררים אותנו –הם אלו שנותנים טעם לחיים ,הם התבלין הסודי שעושה את החיים למעניינים .
תארו לעצמכם בני אדם שנבצר מהם להרגיש .כאלו שאימנו את עצמם לא להרגיש בגלל שנפגעו בעבר או בגלל שלמדו בדרך השלילה שהרגשות שלהם הביאו אותם לתוצאות הרסניות.
מה המחיר שהם משלמים על זה שהם מקפיאים את הרגשות שלהם ?
המחיר שהם משלמים הוא –למות בעודם בחיים .לא להרגיש פירושו לוותר על אהבה ,לוותר על אינטואיציה ,לוותר על תקשורת מקרבת עם בני אדם אחרים .רגשות הם כמו מערכת ניווט פנימית הם הברומטר הפנימי שקיבלנו מהבריאה .הרגשות מספקים לנו רשת תקשורת בסיסית שבאמצעותה אנו מתקשרים עם אנשים אחרים ,עם אירועים ועם מצבים .הרגשות מנחים אותנו וגורמים לנו לפעול או לחדול .
מצד שני אנשים שמגיבים רגשית לאנשים, מצבים ואירועים מבלי להפעיל את ההיגיון נמצאים במצב תמידי של תגובה ,הם נגררים אחרי אנשים ואירועים ,הם במצב של תגובתיות יתר ,הם פועלים באופן אוטומטי על פי הדגם של גירוי-תגובה רגשית והתוצאה היא חוסר שליטה בחיים .
בסדנאות שלי אני מרבה לשאול אנשים כיצד הם מרגישים ? אני מעודדת אותם לתמלל את הרגשות שלהם ולתת שם לרגש הפועם בגופם כתוצאה מהחוויה שעברו בסדנא .רבים מהמשתתפים מתקשים לתת שם לרגש שלהם. במיוחד אם אני מבקשת להרחיב את רפרטואר הרגשות מעבר למילים השגורות בפינו כגון –טוב לי,רע לי בסדר,כייף לי .עושר הרגשות שלנו הוא אינסופי וחשוב ללמוד לזהות את המגוון העצום של הרגשות השוכנים בגופנו .שכן לרגשות יש קשר הדוק למצב הבריאות שלנו .כשאנו מודעים לרגשות שלנו אנו משנים באורח אוטומטי את מצבנו הפיזי .
אימון לזיהוי הרגשות שלנו והגברת המודעות הרגשית היא אחת הדרכים החשובות למניעת מחלות .
רגשות מציקים ולא פתורים מרעילים אותנו :הם נתקעים בגוף שלנו וגורמים לבעיות פיזיות ונפשיות הרגשות מהווים גשר בין הגוף שלנו לתודעה שלנו .הגוף ,התודעה והרגשות שלנו קשורים זה בזה .
לכן כשאנו מודעים לרגשות שלנו אנחנו בעצם נותנים להם מקום ,אנחנו מבינים אותם ואנחנו מביאים אותם לידי ביטוי וזה יכול לרפא אותנו .
ההתחברות לרגשות שלנו נעשית באמצעות הקשבה לגוף שלנו .לכן חשוב לזהות –איפה נמצא הרגש בגוף שלנו ?
למשל איפה אנחנו מרגישים את הפחד בגוף שלנו ?
כל אחד מאתנו אוגר פחד במקום אחר בגוף .יש כאלו שהפחד נתקע אצלם בלב ויש כאלו שהפחד נמצא אצלם בבטן .אותו דבר עם לחץ .יש כאלו שהלחץ נתקע אצלם בבטן ולכן הם ישמינו באזור הבטן כדי להגן על האברים הפנימיים שלהם ועל הרגישות הפנימית שלהם ויש כאלו שהלחץ נתקע אצלם בראש ולכן הם יפתחו כאבי ראש ומיגרנות. יש קשר עצום בין הרגשות שלנו לביטוי הגופני שלהם .
להתחבר לגוף-נפש שלנו פירושו להתחבר לחכמת הריפוי הפנימית שלנו.אנחנו יכולים לרפא את הרגשות שלנו .אנחנו יכולים וצריכים לרפא את עצמנו מלחץ,מפחד,מכעס,מחוסר אונים ,מדחיינות ,מתוקפנות ,מחוסר סבלנות,מעצבנות,מאי שקט ,מעלבונות ,מרגזנות ,מחוסר שביעות רצון ,מחוסר סיפוק ועוד רגשות שליליים .
נקרא לכל הרגשות השליליים הללו בשם כללי –כאב .
היכולת להרגיש היא אומנות .אומנות נדירה שצריך להתאמן עליה ולתרגל אותה .איך עושים זאת ? איך מרפאים את הרגשות שלנו ?המפתח הוא מודעות .
מודעות פירושה הכרה בכל מה שמצוי בתוככם וסביבכם .
מודעות רגשית פירושה התייחסות פעילה לרגשות שלכם ובחירה מודעת בהבנת התגובות הרגשיות שלנו בבחינת "אני מרגיש/ה משמע אני קיימ/ת ".
כשאנחנו מתחברים לרגשות שלנו אנחנו מתחילים לקבל אותם במקום להתנגד להם.
כשאנחנו מכירים ברגשות שלנו ,כשאנחנו קוראים להם בשם במקום להרגיש אותם מבלי לזהות אותם במודע ,כשאנחנו מתחילים לבחון את רגשות הפחד שלנו ,הלחץ, חוסר הסבלנות ,אי שביעות הרצון ועוד רגשות מרעילים –בחינה זו מעבירה אותנו מתגובה אוטומטית לתגובה מודעת יותר .
היא מסיטה את נקודת הכובד ומפיגה מתחים. זהו תהליך של עידון רגשי שמאפשר לשמור על האיזון הרגשי .
מודעות רגשית פירושה להכיר באי הנוחות שהרגשות הכאובים גורמים לנו ולהגמיש אותם על ידי קביעת הגבולות של אזור הנוחות .
הרעיון הוא ללמוד מהכאב במקום להתנגד לו .זהו תהליך שבו אנו בוחרים להתמודד עם הכאב במקום :
1.להפטר ממנו או
2.להתעלם ממנו או
3.להפטר ממה שגורם לו
כשאנחנו מפנים את תשומת ליבנו כלפי פנים אנחנו מתחילים להקשיב ולעבוד מבפנים .רק בעזרת המודעות נוכל לשנות את גורל הרגשות שלנו .
נוכל לשחרר את הרגשות שלנו מתוך הגוף והנפש שלנו רק כשנהיה מוכנים להבין איך כלאנו אותם .
הגיע העת לשחרר את הכאב.
הגיע הזמן להתחבר לרגשות שלנו ,לעבוד עליהם ,להבין אותם לשחרר אותם .זוהי מהפכה בתחום הרגש .זהו שינוי מבפנים החוצה .
האם אתם מוכנים למהפכה רגשית ?
איך אתם מרגישים עם זה ?
חשוב לי לשמוע איך אתם מרגישים עם כל הדברים שנאמרו כאן ולכן –
אם אתם מוכנים כל מה שעליכם לעשות הוא להגיב ,לתת משוב רגשי למאמר שלי ואני אשלח לכם שאלות אימוניות שיעזרו לכם לעשות את המהפכה הרגשית הלכה למעשה.
בהצלחה !!!
מקורות ביבליוגרפיה:
פחד כאב וחברים אחרים /אבי גרינברג
יוגה רגשית /ביג'ה בנט
,
תגובות :
תגובה של אורית לפק למאמר:
מקסים.
דורש הרבה עבודה עצמית יום-יומית ולא תמיד אנחנו (אני..) מסוגלים לזה בחיים המודרניים.
אני מסכימה שמודעות היא המפתח הראשון להתמודדות, ואז הבנה או פירוק של הרגשות לתחושות פיסיות והבנתן.
חשוב, כמו כל תהליך, לפתח מחוייבות ולהתמיד על מנת להצליח להתרומם.
מחכה ליום שישי!
ד"ש
קראתי את המאמר ואני מסכימה מאד עם הכתוב.
אין ספק שרגשות עדיפים על פני היגיון, אבל בהחלט יש קשר הדוק מוכח גם מדעית בין גוף ונפש.
אנשים שחווים רגשות קשים ולא מצליחים להשתחרר מהם, לוקים במחלות שונות.
אצלי אישית אני חשה מידי יום רגשות רבים שונים, שחלקם טובים וחלקם טובים פחות. ובהחלט מודעת לאותם רגשות.
אני אוגרת לחצים ולעיתים פחד באזור הבטן שזהו האזור הבעייתי אצלי, וכלפי חוץ אף אחד לא חש בכלום.
במשך השנים למדתי להרפות ואפילו טופלתי בהיפנוזה רפואית ע"י פרופ' מכובד, שלימד אותי איך ל"הפנט " את הבטן ולהתגבר על כאבים ולחץ, וזה בהחלט עזר.
תודה על מאמר מהנה.
בברכה
שלומית בן-חיים
מאמנת אישית, סופרויז'ן, מוסמכת לאימון בריאות
מנחת קבוצות ומרצה